תרבות הכאילו

הסביבה שלנו כל כך רוויה בתרבות הכאילו, עד שקשה לנו לראות את הזיוף, הרמיה והעמדת הפנים שבה.
כתבתי על כאילו השביתה, כתבתי, ועוד אכתוב, על כאילו התכנון וכאילו שמירת החוק במזכרת בתיה וברשויות התכנון והבניה. אבל ארגונים ומוסדות ארציים, וממשלת ישראל בתוכם, גם הם משתתפים בה.

אבל אין דבר שמסמל בעיני את תרבות הכאילו יותר ממה שהתכוון להיות שעון שמש, אבל הוא רק כאילו שעון שמש.

בגן ציבורי קטן בעיר רחובות, העיר הקרובה אל מזכרת בתיה, ליד אחד השבילים, נמצא משהו הדומה לשעון שמש, וכתוב עליו "שעון שמש", אבל איננו שעון שמש:

כאילו שעון שמש

מי שמכיר שעוני שמש, ויודע איך הם בנויים, יכיר מיד שזה איננו שעון שמש אמיתי.  הגנומון (זה המוט המטיל את הצל שמראה את השעה על הלוח) עומד בזווית לחלוטין לא נכונה, קווי השעות חקוקים בזויות לא נכונות, והלוח נוטה בזווית בלתי סבירה.

וגם מי שאיננו מכיר שעוני שמש, היה רואה מיד ש"שעון" זה אינו מראה את השעה הנכונה. השעה היתה 1404, ואילו "השעון" הראה 1730, בקירוב. שעון שמש פשוט, אבל אמיתי, יכול לטעות בכ- 20 דקות לכל היותר (בגלל שינויים בתנועת השמש, לא בגלל אי דיוק בשעון). פה הטעות היא שלוש וחצי שעות!

ו"השעון" הזה נמצא במרחק כ- 20 מטרים מחצר של בית-ספר יסודי, ושער קטן מוביל מבית הספר אל הגן, האמור להיות "גן לימודי".

ומה לומדים כאן הילדים ? הם לומדים שאין צורך ללמוד איך עושים שעון שמש, אין צורך להבין איך פועל שעון שמש. מספיק לעשות משהו שמזכיר בצורתו שעון שמש, לכתוב עליו באותיות גדולות "שעון שמש", והנה יש לנו שעון שמש. אבל באמת, כל זה לא עוזר. זה לא עושה אותו לשעון שמש אמיתי. נשארה בעיה קטנה, שהוא מראה שעה לא נכונה. אבל למי איכפת?

אבל שלא כמו דברים אחרים, הנעשים במסתרים, השעון הזה מואר באור השמש, ואור השמש מגלה לנו את האמת – זה רק כאילו שעון שמש. והילדים, שהם צעירים אבל לא טפשים, מגלים את המציאות, והיא כי הם חיים בתרבות הכאילו.

והאסון האמיתי הוא שהם מפנימים את התרבות הזאת.

---