שימור, שימור

ברשימה קודמת, על מכשולים להולכי רגל ברחובות מזכרת-בתיה, סיפרתי גם על קיר מתפורר, שאבנים נופלות ממנו. ברשימה מאוחרת יותר הראיתי את המשך ההתפוררות וקורות התמיכה שהציבו לקיר.

הקיר הזה, של רפת מימי תחילת המושבה שנועדה לשימור הנמצאת ברחוב המייסדים, המשיך להתפורר עד שממש נוצר בו חור.

הקיר המזרחי המתמוטט אל הרחוב

ועכשיו משפצים את הרפת. המועצה המקומית הפקיעה אותה ממתחם הבית הסמוך, והמועצה לשימור אתרים התחילה לעשות בה עבודות "שימור".

פתח הרפת פונה צפונה, אל חצר הבית שמשטחו הפקיעו אותה, אבל לא צורפה לרפת רצועת קרקע שדרכה אפשר היה להכנס אליה. כדי שאפשר יהיה להכנס, צריך היה לפתוח פתח חדש. התוכנית היתה לפתוח אותו בצד המזרחי, הפונה אל חצר המוזיאון, אבל בינתיים התחיל להתפורר הקיר המערבי, הפונה אל הרחוב. אפשר היה לחשוב שישנו את התוכנית (היה לזה מספיק זמן), וכדי להקטין את הפגיעה במבנה – הרי הוא נועד לשימור – ישתמשו בקטע שנפגע לפריצת הפתח. לא, את מקום הפתח השאירו, וכבר פרצו אותו בקיר המזרחי, שהיה שלם ומקורי.

ועכשיו, זה המצב:

את הפתח המקורי בקיר הצפוני, יסגרו כי אין אליו גישה. את הקיר המערבי ישפצו, כי התמוטט בחלקו. בקיר המזרחי פורצים פתח חדש. פוגעים בשלושה קירות, שכבר לא יהיו דומים למה שהיו. רק אחד, הדרומי, נשאר במצבו המקורי.

ולזה הם קוראים שימור.

מודעות פרסומת

דואר דואר

דואר ישראל.

היום הלכתי אל סניף הדואר המקומי, במזכרת בתיה, לשלוח מכתב רשום. שם הודיעו לי שאינם יכולים לקבל את המכתב. המחשב נפל.

לא אמרו את זה מיד. לא תלו שלט בולט שאינם מקבלים מכתבים רשומים (או עושים פעולות תלויות מחשב אחרות). חיכו עד שמישהו שאל על משהו. רק אז הבנתי שחיכיתי לשוא. אבל הפקידות היו מוכנות שאשאיר מספר טלפון, ואז תודענה לי כשהמחשב יחזור לתקינותו. וזה יפה.

אבל לא זה העיקר. העיקר הוא שפקידי הדואר, דואר ישראל, נעשו עבדי המחשב. אין מחשב, אינם יכולים לקבל מכתב רשום. לא הם מקבלים את המכתב. המחשב מקבל. שאלתי אם יוכלו לקבל את המכתב עכשיו, ולהכניס את פרטי הרישום למחשב אחר כך. אסור להם. הם חייבים לתת קבלה על התשלום, ורק המחשב לקרוא את ההמשך »