ראיתי ברחוב משהו מצחיק (6)

או אולי דווקא עצוב. המצחיק והעצוב קשורים זה בזה. רק הבדל של נקודת מבט.

ישנן, פה ושם ברחובות מזכרת בתיה, תיבות דואר אדומות. מי שרוצה לשלוח מכתב, יכול להכניסו בחריץ שבתיבה. הדוור ירוקן את התיבה בזמן כלשהו, ויקח אותו לתחנת המיון. על התיבה אמור להיות שלט המציין את שעות הריקון. זה מידע שיכול להיות חשוב לשולחי המכתבים –  כדי שידעו מתי כדאי להכניס את המכתב. במזכרת בתיה השולחים לא ידעו.

הנה הסיבה לכך, השלט על התיבה שליד סניף הדואר במזכרת בתיה, בשדרות אליהו: לקרוא את ההמשך »

סע לשלום ואת המדרכה חסום

היום במזכרת בתיה

בא להלל ונמצא מקלקל

אתמול (יום ב 18 בפברואר 2013) מצאנו בתיבות הדואר שלנו עלון של המועצה המקומית, הנושא שלוש כותרות, לא פחות. הצנועה והמובנת שבהן היתה "מערכת החינוך מזכרת בתיה", ואמנם לכאורה הוא אמור להיות דוח על מערכת ההוראה של מזכרת בתיה. חתומות עליו לא אחת אלא שתים – מנהלת מחלקת החינוך ו"מחזיקת תיק החינוך".

ההקדמה שהשתים חתומות עליה, שכותרתה הבלתי מתאימה בעליל היא "חינוך? מה הוא?", רק מהללת את "העשיה החינוכית המדהימה" של "כל העושים במלאכה" בהנחילם, בין השאר, "הכרות עם התרבות".

אבל אם לשפוט לפי טעויות הכתיב, התחביר המוזר שבגללו אפשר רק לנחש למה היתה הכוונה, והתרשימים שמשמעותם אינה ברורה, אז ההכרות עם תרבות הלשון, הכתיבה, ומסירת המידע, לא הגיעה אל החתומות. העלון הזה גרם לי לתהות איזו דמות ואיזו רמה יכולות להיות למערכת הוראה שמנהל אותה מישהו שכותב כך.

ובנוסף, שתי נקודות קטנות ומדאיגות עולות מתוך העלון הזה. לקרוא את ההמשך »