משבר במועצה לשימור אתרים (3) – נסיון ההשתלטות

ברשימה הקודמת סיפרתי איך הוועד המנהל של המועצה לשימור אתרים יצר משבר בעמותה. הבטחתי לפרט את השינויים שהוועד המנהל ניסה לעשות בתקנון העמותה ולנתח את משמעותם. בסיכום, משמעות מכלול השינויים האלה בתקנון היא השתלטות מוחלטת של הוועד המנהל על העמותה. למזלנו, רשם העמותות לא אישר את השינויים. אמנם הנימוק המיידי היה שהתקבלו באסיפה כללית שהוועד כינס שלא כדין, אבל הרשם הבהיר כי שינויים אלה מנוגדים לעקרונות של ניהול עמותה, ולא יוכל לאשר אותם גם בעתיד.

תחילה מלים אחדות על עמותות ותקנונים:

עמותה היא, בעיקרו של דבר ציבור אנשים שחברו ליצירת גוף משפטי (העמותה) להגשמת מטרות משותפות,
אבל בפועל מנהלים את העמותה, עבור ציבור החברים, "מוסדות העמותה" הנבחרים. לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

משבר במועצה לשימור אתרים (2)

ב- 2009 הצטרפתי כחבר לעמותה "המועצה לשימור אתרים" (אמשיך לקרוא לה כך בקיצור). עוד קודם התעניינתי באתרים היסטוריים בכלל, ובאלה של מזכרת בתיה בפרט. במיוחד עקבתי, וניסיתי להשפיע, על העבודות של המועצה לשימור אתרים במתחם של בית וחצר מזמן ייסוד המושבה עקרון (היא מזכרת בתיה, עיירת מגורי כיום) בעליה הראשונה – מתחם המכונה "קזרמת לוין". היתה לי השפעה מסויימת, אני חושב, אבל בסך הכל היא היתה קטנה מאד. המועצה לשימור אתרים עשתה שם לא מעט דברים בשרירות ובניגוד לכל כללי השימור, אפילו הכללים החשובים והבסיסיים ביותר (לא לדאוג – לא אשאיר את הדברים כאמירה סתמית. אפרט באחת הרשימות הבאות). הצטרפתי לעמותה כדי לנסות להשפיע עליה מבפנים לכיוון של שימור תקין וברמה הולמת.

בסוף 2009 הכריזה העמותה על בחירות למוסדות העמותה – המועצה והוועד המנהל. אני הצגתי את מועמדותי, וכך נעשיתי מעורב בהתרחשויות הבאות. לקרוא את ההמשך »


שטויות וטעויות בכתבה על "הנפח האחרון"

הבטחתי לכתוב על הבחירות שלא היו ועל שינויי התקנון שלא הצליחו במועצה לשימור אתרים (ובקרוב אכתוב – בינתיים ריכזתי וסידרתי את המידע), אבל אתמול הגיעה לידי החוברת האחרונה (מס' 137) של "המגזין" "ארץ וטבע". כתבת השער שלו, "הנפח האחרון", שהתיימרה לעסוק גם בנפחות וגם בהיסטוריה של מזכרת בתיה, ממש קראה לתגובה.

מזמן לא נתקלתי בכתבה מלאה טעויות ושטויות רבות כל כך. גם בקשר לנפחות, גם בקשר להיסטוריה של מזכרת בתיה, גם בטקסט, וגם בכותרות התצלומים. ניכר שהכותב לא ידע הרבה על מה שכתב, וגם לא התאמץ ללמוד. אני מציע לא להסתמך על כתבה זו בשום דבר. אפילו שם הכתבה מטעה. יש בישראל יותר מנפח פעיל אחד, אם כי נכון הוא שהמקצוע בסכנת הכחדה בישראל (ואמירה זו היא אחת המעטות הנכונות בכתבה).

המצחיק הוא שבאותה חוברת עצמה מלגלג העורך (ללא שום הצדקה שהיא) על החוקרים שחשבו כי העגולשון שחור הגחון (מין של צפרדע מן החולה) נכחד, כי לא הצליחו למצוא אותו במשך יותר מחמישים שנים. באתר של "ארץ וטבע" ברשת הוא מגדיל לעשות ומטיף מוסר לעיתונות היומית שמיהרה "לצאת בכותרות המורכבות מחצאי אמיתות ומידע לא מגובש" על העגולשון ועל עניין נוסף.

אחרי הכתבה הזאת, אינני חושב שאשוב לעיין בחוברת כלשהי של כתב העת הזה. הוא איבד, בעיני, את כל אמינותו.


משבר במועצה לשימור אתרים (1)

ברשימה זאת, על המועצה לשימור אתרים, אחרוג מהתחום המצומצם של מזכרת-בתיה אל תחום בעל משמעות ארצית. אבל ישנו גם קשר מיוחד למזכרת-בתיה, והוא פעולותיה של העמותה ביישוב. עוד אגיע אליהן באחת הרשומות הבאות.

ומה שאני רוצה לספר הוא כי המועצה לשימור אתרים, או בשמה המלא – "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (עמותה רשומה)", נמצאת במשבר, עדיין נסתר מהציבור, אבל אני חושש כי כאשר יתגלה, קשה יהיה לרפא אותו. לקרוא את ההמשך »