"1947" של אליזבת אוסברינק – ביקורת על הספר

לפני ימים אחדים גמרתי לקרוא את הספר "1947" (הוצאת אחוזת בית, 2020, במקור 2016).

קראתי ביקורות טובות. נראה ספר מסקרן. אמור להיות מבט היסטורי על שנה אחת האמורה להיות "שנה ששינתה את ההיסטוריה". המחברת היא עיתונאית וסופרת, לא היסטוריונית, אבל מי שכותב ספר היסטוריה, ישנה עליו אחריות לפחות להשתדל לספר את האמת ככל שהיא ידועה. זו ההגינות הנדרשת כלפי הקורא.

ובאמת, התברר שהוא משהו שונה מכל ספר שקראתי. מכל חודש ב-1947, שנה שהספר אמור לספר את סיפורה, היא מביאה ידיעות אחדות. חלקן מצטרף למעין תמונה, או סיפור, או תהליך בהמשכים. וזה מעניין, ולעתים אף משעשע.

אבל התברר גם שההגינות כלפי הקורא והמחוייבות לאמת אינם מתקיימים. לקרוא את ההמשך »

עין קַטָּם, והיכן היא?

עין קטם, מסומנת במפת סימון שבילים של הגליל העליון, מהדורת 1998, בנ"צ 23437734 ברשת ישראל החדשה. המעיין היה מסומן, ללא שם, במפות 20,000 המנדטוריות, שעכשיו אינן בידי. לא בדקתי מפות אחרות. מקור השם קטם בקיטום שם הערוץ – נחל קטמוּן, נזכרתי בו כשמיינתי תצלומים ישנים, ומצאתי תמונה שלו, שצילמתי כשהגעתי אליו לפני שנים רבות.

חיפשתי ברשת ומצאתי עליו רק את מה שכתב יואב רופא באתר "עמוד ענן":

"עין קטם … נכון לקיץ תשעו 2016, ככל הנראה מעבר לגדר הגבול החדשה. לא הצלחתי למצוא דרך להגיע אליו. בוודאות נמצא מעבר לגדר הגבול. אין גישה."

האם, בנוסף, נחסם? נסתם? יבש? זה תלוי בשאלה היכן, בדיוק, הוא נמצא. אם מקומו עכשיו בחזית הגבול – דרכים, גדרות, …,  אם, לעומת זאת, הוא נמצא במקום שהחורש לא נפגע, יתכן שגם המעיין ממשיך לנבוע לו בשקט ובלי הפרעה. אגיע לשאלה הזאת בהמשך.

נחזור לעבר. שלושה צעירים בגיל צבא, לקרוא את ההמשך »