ראיתי ברחוב משהו מדאיג

כבר חודשים רבים למדי שבונים בתים בשטח שמדרום לנחל עקרון, אבל את הבטיחות של הפועלים מפקירים.

פעם קראו לשכונה "שכונת בר-לב". אחר כך קרא לה ראש המועצה, אולי כקריצת עין אל נשות היישוב לקראת הבחירות המקומיות, "שכונת אשת-חיל" (כך נקראת השכונה במפה שהמועצה המקומית, ז"א דהן, הוציאו לקראת הבחירות). לבסוף, נשאר שמה כמקודם, "שכונת בר-לב" (לבר-לב זכויות משלו, אבל מה הקשר שלו למזכרת בתיה?).

גם רחובה הראשי של השכונה, שכאילו נועד להקרא "רחוב האמהות", נקרא במקום זה "שדרות רפי סוויסה". רפי סוויסה הוא ראש האופוזיציה במועצה המקומית המכהנת, או אמור היה להיות ראש האופוזיציה, לכן קריאת רחוב על שמו בחייו נראית לי (ולא רק לי) כשוחד פוליטי.

אבל כל זה רק הערת אגב. מה שרציתי להראות הוא תצלום של פועלי בניין על פיגומי אחד הבתים הנבנים שם. לקרוא את ההמשך »

בטווח שמיעה

הבוקר, בחלונות הפתוחים ובשקט של מוקדם בבוקר יום ששי, שמענו היטב צפירת אזעקה רחוקה. היא נמשכה זמן רב למדי. שניות ספורות אחרי שפסקה, שמענו גם התפוצצות, גם היא רחוקה.

אתר גדרה סיפר על אזעקה בישוב ונפילת טילים בסביבתו. דיווח מיידי כמעט. הרדיו סיפר רק על "האזור שממזרח לאשדוד".

אז הנה אנחנו שומעים משהו מ"ההתרחשויות הבטחוניות" של היממה האחרונה, ולא דרך הרדיו או הטלוויזיה. תזכורת מוחשית שכל זה, התקפה ערבית נוספת על ישראל, ממש כאן, לא בנורווגיה או סומליה, ובכלל לא כאילו.

אתר גדרה סיפר על אזעקה ונפילות טילים נוספים אחר הצהרים. את זה כבר לא שמענו.

שרת החקלאות מול הפחיה – האירוניה *

איזה כבוד. שרת החקלאות, הגברת אורית נוקד, ביקרה היום במזכרת בתיה.

לפנות ערב הגיעה לבקר גם במוזיאון המושבה במקום, וביקרה גם בפחיה, זה המבנה שאת היתר הבניה עבורו קיבלו בזיוף ומירמה. משהו על הפרשה סיפרתי כבר ברשימה קודמת.

הביקור איננו צריך להפתיע. משרד החקלאות העניק לפרוייקט הזה מאות אלפי שקלים. אני מנחש שהמועצה המקומית רוצה לחלוב ממנו עוד. שרת החקלאות רוצה להתבשם במה שנדמה לה כי הוא פרוייקט של שימור היסטורי (אבל לאמיתו של דבר רק כאילו שימור כאילו היסטורי). את מי מעניינת הבעיה הקטנה של עבירות על החוק, מינהל בלתי תקין, ופגיעה בשימור (מחוץ לכמה תמהונים, כמוני)?

אז נכון הוא שהמענק ניתן, והמבנה נבנה, בימי השר הקודם, אבל בכל זאת יש משהו אירוני בביקור. השרה היתה יועצת משפטית, והיא מתפארת בפעולתה "לביסוס תחום הצרכנות על עקרונות של שקיפות, הוגנות ובהירות", ככתוב באתר משרד החקלאות. והנה היא מתייצבת באתר המסמל יותר מכל את אי התקינות ואת הכיסוי הממוסד עליה.

אני בטוח שיהיה גם תצלום.

*הרשימה נקראה תחילה
"שרת החקלאות באתר הזיוף והמירמה"

העדפת צד בוועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה

משהו שקרה לאחרונה הזכיר לי פרשה מן העבר הלא כל כך רחוק – וועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה החליטה לדחות ערר שהגשתי לה.
בזה לבדו אין שום דבר ראוי לדבר עליו. לפעמים מצליחים, לפעמים לא. נכון?
לא נכון! עוררים כמוני, מן הציבור, בדרך כלל לא יצליחו!
וזה מה שראוי לדבר עליו – כך אני חושב – שוועדה הערר, האמורה להיות גוף שופט בחילוקי דעות בין שני צדדים, יש לה העדפה מראש לטובת אחד הצדדים – הצד של וועדות התכנון, ולא רק בערר שלי – זו העדפה כללית, ברוב העררים.

לא יתכן, אמרו לי ב… אקרא להם חוגים משפטיים, כשסיפרתי את זה. וועדת ערר היא "פורום מעין משפטי". לא יתכן שתהייה מוטה לטובת צד אחד.

ובכן, ייתכן. עובדה. לקרוא את ההמשך »

סיפור על מרכז שכונתי ומגרש, חלק ב

 תקציר הפרקים הקודמים בחלק הראשון:

פרק א: בשד' בגין פינת רח' יעקב גולד היה מתוכנן מרכז שכונתי. לקחו ממנו את המרכיב החשוב של המבנה המסחרי שתוכנן בו, ונתנו לחברה קבלנית של מקורבים לבנות במקומו דירות בשטח מוגדל.

פרק ב: החברה הקבלנית שייכת, בין השאר, למכר, חבר ותורמים של דהן, ראש המועצה המקומית. החברה ביקשה לשנות את התוכנית כך שבמקום מבנה מסחרי יוכלו לבנות בתי דירות, ויחד עם זה להגדיל את השטח הבנוי, מספר הדירות, ומספר הקומות שתוכל לבנות, גם ביחס למבנה המסחרי שתוכנן שם, וגם ביחס לבתי הדירות האחרים בשכונה. תחילה היא קיבלה את אישור הוועדה המקומית זמורה, בדיון שדהן השתתף בו, לכאורה בניגוד עניינים. אחר כך קיבלה את אישור הוועדה המחוזית, בהמלצת הוועדה המקומית, ולפי הפרוטוקול – בלי שהציגו לוועדה את מלוא משמעות השינוי. השכנים גילו את השינוי באיחור. הם לא ראו הודעות על שינוי התוכנית והפקדתה, אשר אמורות היו להתלות במקום ולתת הזדמנות להתנגד לשינוי, ולא קיבלו הודעות כאלה. אי הצגה של ההודעה באתר, ואי מסירתה לשכנים הגובלים בשטח התוכנית, היא עבירה שדי בה כדי לבטל את השינוי. יש כאן חשש גם לעבירות פליליות.

עד כאן תקציר ההתחלה. הדברים נעשים חמורים עוד יותר בהמשך: לקרוא את ההמשך »

תרבות הכאילו

הסביבה שלנו כל כך רוויה בתרבות הכאילו, עד שקשה לנו לראות את הזיוף, הרמיה והעמדת הפנים שבה.
כתבתי על כאילו השביתה, כתבתי, ועוד אכתוב, על כאילו התכנון וכאילו שמירת החוק במזכרת בתיה וברשויות התכנון והבניה. אבל ארגונים ומוסדות ארציים, וממשלת ישראל בתוכם, גם הם משתתפים בה.

אבל אין דבר שמסמל בעיני את תרבות הכאילו יותר ממה שהתכוון להיות שעון שמש, לקרוא את ההמשך »

מאהל המחאה במזכרת בתיה והרהורים נוספים

לפני חמישה ימים היו במאהל המחאה כאן חמישה-שישה אוהלים. היום לפנות ערב – תשעה.
כשעברתי לידו, מעטים היו במאהל. בערב, הבטיחו לי, יהיו יותר.
יש להם קשר גם למאהלים אחרים בסביבה, אמרו לי, לפחות למאהל ברחובות.

כבר תשעה אוהלים

לפי "התקשורת", נראה שעיקר הפעילות המחשבתית נעשית במאהלי תל אביב וירושלים.
כדאי שיחשבו היטב. נדמה לי שהממסד – הממשלה ופוליטיקאים אחרים, ואולי גם "אנשי תקשורת" – הצליחו להכניס את המוחים למלכודת.
מלכודת-מוות מחשבתית. לקרוא את ההמשך »