תרבות השקר

ברשימות קודמות כתבתי על נסיון של קבלן להסב מגרש ממסחר למגורים. בתוכנית השכונתית המגרש נועד לבניין למסחר ושירותים כחלק ממרכז שכונתי, והקבלן רוצה, במקום זה, לבנות בו שני בנייני מגורים (בשטח גדול בהרבה משטח הבניין המסחרי, וגבוהים בקומה יותר מכל הבניינים האחרים בסביבה) כתבתי גם על התמיכה שהוא מקבל מהמועצה המקומית ובמיוחד מראש המועצה. כל זה קורה במזכרת בתיה, היישוב המתחבא מאחורי מתחם בילו המסחרי הענקי של קריית עקרון, ליד רחובות.

סיפרתי כי הוועדה המחוזית ("וועדת המשנה להתנגדויות") הבינה את הצורך התכנוני בתוכנית המקורית, ופסקה נגד ההסבה הזאת. חשבתי אז שזה סוף הפרשה – וטעיתי. לרשות מקומית ישנה זכות לערור על החלטה כזו לפני המועצה הארצית לתכנון ובניה – הגוף התכנוני העליון של ישראל. והיא עררה, וגם הודיעה על כך (בסוף השבוע שעבר) באתר שלה ברשת, וגם זיכתה את כולנו ביכולת לקרוא את כתב הערר. "כתב התביעה" היא קוראת לו בהודעה ברשת.

"כתב תביעה" הוא כינוי לא נכון כאן – זה רק ערר – אבל הוא מתאים מבחינת אופיו כהתקפה על עו"ד יצחק פסטרנק, הוא המתנגד שהוועדה קיבלה את התנגדותו. בתפיסה של מר דהן, ראש המועצה המקומית, ההתקפה הזאת היא כנראה תמצית מהותו של הערר. מבחינה עניינית,  הפרשה מעלה שאלות כבדות על מהותו של תכנון יישובי (במכוון אני נמנע כאן מהכינוי המקובל "תכנון עיר"), על אופיה של מזכרת בתיה כיישוב, ועל מינהל תקין. חילוקי הדעות בשאלות אלה ראויים לדיון רציני ומעמיק (ואולי עוד אחזור לשאלות אלה בנסיון לתרום משהו לדיון בהן), אבל בכתב "התביעה" הן מחווירות ליד המתקפה האישית על עו"ד פסטרנק.

התקפה אישית יכולה להיות לגיטימית, אם, לפחות, העובדות המובאות בה הן נכונות. כאן, בכתב "התביעה" הזה, כפי שאראה מייד, לא כולן נכונות. זה המקום להדגיש כי השאלה המשמעותית כאן איננה מה אמר או לא אמר פלוני או אלמוני. העניין המשמעותי הוא חדירת תרבות השקר לשיח של מזכרת בתיה בעניינים מקומיים. לקרוא את ההמשך »


סיפור על מרכז שכונתי ומגרש, חלק ז, הסוף

ברשימות קודמות, לפני יותר משנה, סיפרתי על מרכז שכונתי מתוכנן שרצו להוציא ממנו מרכיב חשוב – את הבניין למסחר ושירותים. נדמה היה שהוועדה המחוזית שיכורת הכוח איננה מוכנה לקבל התנגדויות לתוכנית הזאת, וזה סופו של הסיפור. מאוחר יותר התברר כי בכל זאת יש המשך  לסיפור, ולפני כחודשיים (5 באוגוסט) אמנם דנה בו וועדת המישנה להתנגדויות (של מחוז מרכז) מחדש.

לאחרונה נשלחה החלטת הוועדה אל המשתתפים – אל המתנגדים, אל חברת הרסוף שרצתה ויזמה להפוך את הבניין לבית מגורים, ואל המועצה המקומית שתמכה ביוזמה. עד להעלאת הרשימה לרשת, הישיבה הזאת אינה מפיעה כלל בלוח הישיבות באתר של משרד הפנים. זה אורך להם די הרבה זמן עד שהם מעלים את הפרוטוקול והתמליל של הישיבה לרשת.

החלטת הוועדה היתה בהחלט מפתיעה – לטובה, הפעם. היא הצילה את המרכז השכונתי. הוועדה החליטה לקבל את ההתנגדויות, בעיקר מהסיבות שהציג עו"ד פסטרנק בהתנגדותו, ולבטל את התוכנית לשנות את ייעוד החלקה ממסחר ושירותים למגורים. הנימוק העיקרי, לפי הפרוטוקול, היה כי מרכז מסחרי אמנם דרוש במרכז השכונה, במקום שהתושבים יכולים להגיע אליו בהליכה.

יותר מזה – הוועדה הכירה בכך שההליך המקורי לא היה תקין, לקרוא את ההמשך »


תוכנית השימור של רחוב רוטשילד – מה כן לעשות

ברשימה קודמת סיפרתי על תוכנית (מה שמקובל לקרוא תב"ע), שהוועדה המחוזית (למעשה וועדת המשנה להתנגדויות) נותנת הזדמנות להתנגד לה לפני אישורה. מספרה זמ/4/238, ומטרתה המוצהרת להוסיף שימושים מסחריים שיהיו מותרים ברחוב רוטשילד, הרחוב הראשי של המושבה הישנה במזכרת בתיה, וקצת גם לידו. הבעיה העיקרית של התוכנית הזאת, כפי שכתבתי  ברשימה שניה עליה, היא שחסרות בה הגדרות ברורות, וישנן בה סתירות רבות, עד שאני תוהה איך התוכנית בכלל הגיעה להיות מונחת על השולחן. זו תוכנית הנראית כפרודיה או כבדיחה יותר מאשר כתוכנית. התוכנית כל כך אבסורדית, שאם יגישו לה התנגדויות – ויהיו שיגישו (ואני ביניהם) – לדעתי אין שום סיכוי שיאשרו אותה.

וועדת המשנה להתנגדויות הזאת, לפני זמן לא רב, שקלה שיקולים תכנוניים נכונים והחליטה החלטה נכונה נגד תוכנית בלתי סבירה אחרת שהמועצה המקומית, ליתר דיוק – מר דהן, רצו לקדם (בעוד ימים אחדים אעלה רשימה עליה). זה נותן תקווה שהוועדה עלתה על דרך חדשה, דרך של החלטות מקצועיות והגונות, בלי העדפה לא עניינית של מקורבים. אני מקווה מאד שימשיכו כך גם בתוכנית שלפנינו עכשיו.

לכן תוכנית רחוב רוטשילד המונחת עכשיו על השולחן בכלל לא מעניינת. אין לה סיכוי. למעשה היא כבר מתה. מבחינת הציבור (לא המתנגדים, הצריכים עדיין לעבוד על התנגדויותיהם), חבל לבזבז עליה זמן נוסף. עכשיו הזמן לחשוב מה אנחנו כן רוצים לעשות ברחוב רוטשילד. איך אנחנו רוצים שהרחוב יראה בעתיד. זו שאלה לא פשוטה שכדאי, למי שזה מעניין אותו, להקדיש לה מחשבה. לא רק להתלונן על לקרוא את ההמשך »