סיפור על מרכז שכונתי ומגרש, חלק ג, האחרון
פורסם: 9 בספטמבר 2011 נושאים: המועצה המקומית, חוק ומינהל תקין, תכנון ובניה | Tags: דהן, הבלוג, התנגדות, וועדה מחוזית, וועדה מקומית, זמורה, חוק, מזכרת בתיה, מרכז שכונתי, עבירה, קבלנים, קרקעות, תוכנית השארת תגובההגיע הזמן לחזור אל הבלוג ולגמור את סקירת הפרשה העגומה הזאת.
תקציר שני החלקים (ארבעת הפרקים) הקודמים (לחלק א, לחלק ב):
היתה תוכנית למרכז שכונתי במרכז השכונה הנמצאת משני צידי שד' בגין (ונקראת במפה "נאות ראשונים"). נתנו לחברה קבלנית לבניה להפוך מגרש שנועד למבנה מסחרי, למגרש למגורים שאפשר לבנות עליו שני בתים משותפים בשטח גדול הרבה יותר. כך נתנו לחברה הקבלנית מתנה נאה, וחיסלו את המרכז השכונתי שהיה דרוש שם כדי לשרת את תושבי השכונה. למען השינוי הזה נעשו דברים רבים בלתי תקינים, חלקם עבירות פליליות ממש. למעשה נראה לי שלא היה שם שום דבר שכן היה בסדר.
1. דהן, ראש המועצה המקומית מזכרת-בתיה, השתתף בהחלטה של הוועדה המקומית "זמורה" על השינוי כשהוא במצב של חשש לניגוד עניינים. השינוי הזה הוא הטבה גדולה לחברה שאחדים מבעליה הם חבריו או תרמו סכום גדול למערכת הבחירות שלו.
2. כשהביאו את השינוי הזה לאישור הוועדה המחוזית, לא הציגו לה את מלוא המשמעות של השינוי.
3. החברה הקבלנית לא הציגה באתר הודעות על השינוי ועל האפשרות להתנגד לו, ולא מסרה הודעות כאלה לשכנים הגובלים, כפי שהיתה חייבת.
4. החברה הקבלנית מסרה לוועדה הצהרה כוזבת כאילו הציגה את ההודעות באתר במשך החודשיים הדרושים. יאמר לזכותה כי על מסירת הודעות לשכנים, דבר שלא עשתה, היא גם לא הצהירה.
5. הוועדה המחוזית לא וידאה כי ההודעות הוצגו בפועל, והתעלמה מהעדויות שנמסרו לה כי לא הוצגו כלל. הוועדה המחוזית, שחייבת היתה לבדוק גם כי הודעות נמסרו לשכנים הגובלים, התעלמה מהעדר ההצהרה על כך.
6. כאשר השכנים גילו לבסוף את הכוונה לשנות את ייעוד המגרש, רבים מהם התאגדו והגישו, לוועדת ההתנגדויות המחוזית, התנגדות לשינוי. מזכירת הוועדה החזירה את ההתנגדות בלי להעביר אותה לוועדה, כפי שהיתה חייבת. לא היתה לה סמכות לעשות זאת, ובכלל אין הליך של החזרת התנגדויות.
7. כאשר היתה פניה נוספת אל יו"ר הוועדה המחוזית, ענתה לפנייה היועצת המשפטית של הוועדה. היא טענה כי הם בדקו את פרסום ההודעה על הפקדת התוכנית להתנגדויות, ומצאו כי נעשה כדין, וכי אין פגם בהחזרת ההתנגדות ע"י המזכירה. כל הטענות האלה של היועצת המשפטית, המשפטיות והעובדתיות, אינן נכונות.
כשדהן ראה כי כתב ההתנגדות מעלה חשש לניגוד עניינים במעשיו, איים בתביעת לשון הרע, אבל כמובן לא מימש את איומו. נראה שהוא יודע כי אין לו סיכוי להצליח.
עד כאן התקציר הלא כל כך קצר של הפרקים הקודמים.
נשאר רק להוסיף דברים אחדים, כבר די קצרים, כמו מה שווי המתנה שהחברה הקבלנית קיבלה, כדי להשלים את סיפור הפרשה הזאת עד עתה. לקרוא את ההמשך »