על החלטות המועצה – אין במה להתפאר

עוד רשימה קצרה –  ואחרונה –  על הישיבה האחרונה של מועצת מזכרת בתיה לפני כשבוע (8 בדצמבר), בנוסף לשתים הקודמות, על ההצלחה המדומה בטווח הקצר, ועל הכשלון האמיתי בטווח הארוך, של ראש המועצה בישיבה ההיא.

בינתיים גם ראש המועצה וגם אחד (לפחות) ממתחריו משתבחים בהחלטות שקיבלו. אין לזה הצדקה.

ראשית, בשתי החלטות, מינוי יועצת למעמד האשה ויועץ לענייני אזרחים וותיקים (ז"א זקנים), המינויים נעשו שלא כחוק. שני המינויים הם דרישות של חוקים ייעודיים, חוק האזרחים הוותיקים וחוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האשה). יפה שהמינויים נעשו, לא יפה ולא טוב שנעשו שלא לפי החוק שדרש את המינוי: היועצת לקידום מעמד האשה אמורה היתה להתמנות "בדרך של מכרז", והיועץ לאזרחים ותיקים אינו יכול להיות מנהלת השירותים החברתיים (שהתמנתה לתפקיד), מפני שהיא נמצאת בניגוד עניינים ביחס לאזרחים הוותיקים, ומפני שהיא אמורה לתת הוראות בענייני אזרחים וותיקים, בין השאר, מה שאסור ליועץ. במסמכים הנלווים להזמנה לדיון, חברי המועצה לא קיבלו את מלוא המידע על דרישות החוק, והם עצמם לא ביררו אותן. היועץ המשפטי, שאמור היה לדעת ולחוות את דעתו, ישב שם ושתק. ראש המועצה והיועץ המשפטי גם הטעו את חברי המועצה לגבי אפשרותם להעמיד להצבעה החלטות משלהם, ומנעו מהם לממש את זכותם (השאלה התעוררה בדיון במינויים האלה).

שנית, בהחלטה על מימון מחשבי לוח ("טבלטים") לתלמידים, לקרוא את ההמשך »


יצא גדול? ממש לא!

מי שקרא את הרשימה הקודמת שלי, עלול היה להתרשם שהיתה כאן, בישיבת המועצה המקומית הנבחרת ביום ראשון השבוע, הצלחה של דהן, ראש המועצה של מזכרת בתיה. יצא גדול.

זו טעות מוחלטת.

נכון הוא כי ששת חברי האופוזיציה הם חסרי נסיון בחברות במועצת היישוב, והם לא הרבו לצפות מהקהל בישיבות אלה. הם גם לא התכוננו כראוי לישיבה, ולא למדו כראוי מה חבר מועצה יכול לעשות. אבל הם באו מלאי רצון טוב לפעול לא נגד ראש המועצה, אלא לטובת מזכרת בתיה. הם הצהירו על כך בהזדמנויות רבות, וגם בישיבה עצמה. הם ציפו לרצון טוב דומה מצד ראש המועצה. הם ציפו לניהול קורקטי של הישיבה. הם ציפו, כאשר הם שואלים שאלה לגבי הדרך הנכונה להתנהלות ישיבה, יקבלו מראש המועצה המנוסה, המתפאר בידיעת החוק, תשובה נכונה והוגנת. כמה טעו!

ראש המועצה, דהן, ניצל את הרצון הטוב ואת חוסר הנסיון והידע, ואת התמימות של האופוזיציה כדי להשתלט על הישיבה בדרכים בלתי הגונות, באלימות מילולית, בהטעיה לגבי התנהלות נכונה של ישיבת מועצה. הוא – שהתפאר בידיעת החוק אפילו בישיבה הזו עצמה – העביר החלטות שאינן תואמות את החוק, ומנע מחברי מועצה להעלות להצבעה הצעות משלהם לנושאי הדיון, מה שהם זכאים לו (בשנים עברו, בישיבות בראשות אותו דהן עצמו, הועלו הצעות כאלה והתקיימה עליהן הצבעה).

מה שכתבתי על חברי האופוזיציה ברשימתי הקודמת, היה בוטה, אבל נכון. חברי האופוזיציה היו חסרי נסיון וידע, ודהן ניצל זאת בציניות. אבל הם אינם טפשים. הם יבינו כי דהן מעל באימונם, וינהגו בהתאם לכך. הידע הדרוש זמין לכל אחד, ונסיון רוכשים מהר.

אז דהן "הוליך באף" את האופוזיציה בישיבה אחת, והפסיד את שיתוף הפעולה והרצון הטוב שלה לחמש שנים. לזה הייתי קורא קצרות ראות, או במילה פשוטה יותר – טפשות. היתה לו הזדמנות לנהוג כמנהיג הצופה למרחוק, או כמשרת אמיתי של ציבור התושבים, והוא נהג כבריון.

וכשכתבתי, ברשימתי הקודמת, כי סוף העריצות לא הגיע, הייתי נמהר. אם האופוזיציה תשאר מאוחדת ולא תתפרק, ותלמד מן הנסיון ואת החוק – סופה של העריצות נראה באופק.


מאלף ומשעשע

ברשימתי הקודמת כתבתי שהישיבה הבאה של מועצת מזכרת-בתיה תהיה מעניינת, ואולי אף משעשעת.

ואכן כן, היא היתה מאלפת ומשעשעת, אבל לא באופן שחשבתי. היה מעניין לראות איך דהן, ראש המועצה, מאלף את האופוזיציה.

בפחות מעשר דקות הפך את האופוזיציה, שקודם ניסתה להשמיע קולות של אריות, לחבורת כלבלבים מכשכשים בזנבם ומייבבים כדי לקבל ממנו לטיפה; לכיתת ילדים המתחננים לרצות את המורה, משתדלים להראות עד כמה הם ילדים טובים. כל מה שצריך היה לאילוף הוא קצת צעקות, קצת הטפות, קצת עיוות של החוק (היועצים המשפטיים עזרו בזה), וקצת דברי זלזול.

מעניין היה להקשיב לטון של הדיבור, אסרטיבי מצד דהן, אפולוגטי ולעיתים מתחנן מצד האופוזיציה. ונראה היה שהם בכלל לא טרחו להתכונן לתפקיד של חבר מועצה, ולא ידעו מה הם יכולים לעשות ואיך.

היחיד מבין כל חברי המועצה, לדעתי, שבאמת הבין מה קורה, היה דהן. כאשר סיים לדון בנושא שדחה את ההחלטה בו לישיבה הבאה, אמר על העניינים שנשארו "נלמד אותם בשיעור הבא".

ואם חשבתי שהגיע סוף העריצות של דהן, אז כפי שהדברים נראים – טעיתי גם טעיתי.


הערכתי לגבי גאון

ברצוני להביע את הערכתי לגבי גאון על שפרסם את סדר היום של הישיבה הקרובה של המועצה המקומית (מזכרת-בתיה), ואת המסמכים שנילוו לו, דרך דף הפייסבוק שלו. זה תפקידה הראשון של אופוזיציה – להפיץ את המידע על המועצה המקומית ופעולותיה. עכשיו אני יודע מה עומד לדיון שם. שבעה-עשר נושאים, לא פחות.

ומה שעומד לדיון, רחוק מלהיות משביע רצון.

ראשית, מה שאיננו כלול בסדר היום:  בחירת וועדות – מדוע וועדות אלו ולא וועדות החובה האחרות? מדוע לא מעמידים לבחירה את מבקר המועצה ואת היועץ המשפטי? בולט בהעדרו, אחרי הישיבה החגיגית, המועד הקבוע לישיבות מן המניין.

שנית, ישנם נושאים שאינם מוגדרים מספיק: "תב"ר רחובות …" – מהנושא אי אפשר לדעת שמדובר בריבוד מחדש של הרחובות (לא מוסבר מדוע דווקא רחובות אלו). "טבלטים למורים" – רק המסמכים הנלווים מגלים שגם לתלמידים.

שלישית, הצעות בעייתיות: מדוע צריך לרבד רחובות הנראים תקינים? ציוד תלמידים במחשבי לוח ("טבלטים") משדר מראית עין של קידמה טכנולוגית, אבל הוא שנוי במחלוקת מבחינת ערכם הלימודי והחינוכי.

ורביעית, חסרים מידע ונתונים במסמכים הנלווים (וגם סתירות יש בהם): מה מכשיר את המועמדת המוצעת לתפקידים שהיא מועמדת להם? מה התחשיב של עלות פיתוח שכונת בר-לב (סכום "קטן" של עשרים מיליון ש"ח)? מדוע להכניס לשם מגרש כדורגל ("רק" מיליון ורבע ש"ח)? גבי גאון מספר שדרש נתונים ולא קיבל.

ועכשיו נשאר רק לחכות לישיבה ולראות מה יקרה בה. הרשו לי לנחש – יהיה מעניין, אולי אף משעשע.


חנוכיית יום כיפור

חנוכה, ארבעים שנה למלחמת יום כיפור.

זה הזמן להציג חנוכיה מאולתרת ששימשה את היחידה שלי בחורף 73, עדיין במילואים, בהתארגנות בסיני אחרי הקרבות של מלחמת יום כיפור ושהיה בקו הפסקת האש.

האלתור של החנוכיה הולם את המלחמה שהמחדל והאילתור איפיינו אותה מתחילתה. המחדלים הם לא רק מחדלי מודיעין, ומחדלי המודיעין החשובים הם לאו דווקא אלה שהרבו לדבר עליהם בתקשורת.

חנוכיית מלחמה מאולתרת, סיני 1973

חנוכיית מלחמה מאולתרת, סיני 1973

החנוכיה עשויה מחומרים שלא חסרו לנו שם – תרמילים וחוליות שרשרת של מקלע כבד בראונינג 0.5, תרמילי תחמושת 7.62 של מקלע בראונינג 0.3 (וכלי נשק נוספים), וחוט ברזל מגולוון.

הנה, ברשימה מספר 101 בבלוג הזה, משהו שאינו קשור למזכרת בתיה.