השיר והשתנות האקלים

השתנות האקלים כבר ידועה לכל כעובדה.

חווינו אותה, ממש בימים אלו, בישראל – בהצפות מרתפי חניה, ובאוסטרליה – במאות שרפות יער.

והאנושות – מתעלמת במידה רבה מהאותות, ומקדישה מאמצים רבים יותר לשעשועים אלקטרוניים.

והנה, שני קטעי שיר משנים עברו, שנעשו, לדעתי, משמעותיים למתרחש:

האחד, "דבר" של ח"נ ביאליק, 1904:

פְּתַח אֵפוֹא אַתָּה אֶת-פִּיךָ, נְבִיא הָאַחֲרִית,

וְאִם יֶשׁ-עִמְּךָ דָבָר – אֱמֹר!

וִיהִי מַר כַּמָּוֶת, וִיהִי הוּא הוּא הַמָּוֶת –

אֱמֹר!

לָמָּה נִירָא מָוֶת – וּמַלְאָכוֹ רוֹכֵב עַל-כְּתֵפֵנוּ,

וּבִשְׂפָתֵינוּ מִתְגּוֹ;

וּבִתְרוּעַת תְּחִיָּה עַל-שְׂפָתַיִם, וּבְמִצְהֲלוֹת מְשַׂחֲקִים

אֱלֵי-קֶבֶר נְדַדֶּה.

והשני, "בדרך נֹא-אמון" ב-"שירי מכות מצרים", נתן אלתרמן, 1944:

ובהכות על ראשים, כאבן,

האותות שנראו כשחוק,

ובבעור לעין-כל, כתֶבן,

אמיתות שנראו כחֹק —

…

ואפרך מתערב ברוח

עם אפרן של בירות כל דור.

הקשיבו לגרטה.

זכויות היוצרים שלי על הפנורמה של מזכרת בתיה שבכותרת הבלוג הזה – תבעתי וזכיתי בפיצויים

את הפנורמה של מזכרת בתיה שבכותרת כל רשימה בבלוג הזה, ערכתי מתוך צילומים שצילמתי. ברור שזכויות היוצרים הן שלי. אמור להיות ברור גם שאם מישהו רוצה להציג אותה, להשתמש בה באופן כלשהו, הוא חייב לקבל את רשותי. לציין שאני הוא יוצר הפנורמה. מובן מאליו, לא?

מתברר כי לא לכולם.

למועצה המקומית מזכרת בתיה, למינהל התכנון במשרד האוצר (לשעבר במשרד הפנים), למשרד התכנון "פרחי- צפריר אדריכלים", ולמשרד "חושן ניהול פרויקטים" זה לא היה ברור. או אולי זה היה ברור, אבל לא אכפת היה להם. מה להם ולזכויות של אחרים?

הם העתיקו את הפנורמה מהרשת. כן, בדיוק, פיקסל פיקסל. ושמו אותה כתמונת כותרת על הדוח שלהם. על כל עמוד שער של דוח או של פרק. 19 פעמים בשלושה דוחות שלהם. שמותיהם או סמליהם מופיעים בשער הדוחות, מסביב לפנורמה, כאילו היא שלהם.

אז תבעתי אותם, כל הארבעה, על הפרת זכויות יוצרים, וזכיתי בפיצויים לקרוא את ההמשך »