תיקון מערכת ההוראה (3) – השגחה על הילדים

וכאן תיקנתי גם את הכותרת של סידרת הרשימות, שקראתי לה קודם בשם הסתמי "על …".

כבר אמרתי כי התפקיד הראשון של מערכת ההוראה, ביה"ס או גן הילדים, הוא להשגיח על הילדים ולספק להם את צורכיהם בזמן שהוריהם עובדים ונמצאים רחוק מהבית. במשפט הזה כבר מסתתרות שתי שאלות: ראשית, מתי לשמור על הילדים, ושנית, מה ילדים צריכים, כששומרים עליהם.

השאלה הראשונה היא שאלת השעות והחופשות. אין בה שום חידוש (בכלל אינני מתיימר לחדש משהו. רק ליצור מעט סדר מחשבתי). השעות שרוב התלמידים שוהים בהן במערכת ההוראה (ואני כולל בכינוי הזה גם את "תלמידי" גן הילדים), קצרות משעות העבודה של רוב ההורים, והחופשות ארוכות יותר. זו גם שאלה כלכלית, אבל לא רק מצד מערכת ההוראה. ישנן עלויות כלכליות גם לפתרונות שההורים נאלצים למצוא להשגחה על הילדים כאשר אינם בהשגחת מערכת ההוראה, ואין להם סבים וסבות חופשיים וכשירים שישמרו על הילדים ללא תשלום.

העלויות האלה הן לא רק בתשלום ישיר להשגחה על הילדים (בצהרונים וקייטנות, לדוגמה) אלא גם באובדן שעות או ימי עבודה שמתבטאים לא רק באובדן הכנסה או חופשה להורים, אלא גם בהקטנת התוצר הלאומי.

וישנו הצד האחר – יותר שעות שהות מאפשרות יותר שעות לימוד, מה שיתבטא ביכולת רבה יותר של הבוגרים, ובסופו של דבר לתוצר לאומי גבוה יותר מצד אחד, ותוחלת הכנסה גבוהה יותר לבוגרים. זו שאלת הניצול הנאות של השהות במערכת ההוראה.

העובדה כי כיום האריכו את השהות במערכת ההוראה, ואת הזמן מילאו בפעילות תחליפית, לאו דווקא תכליתית, ללא מחאות של ההורים, מעידה מצד אחד על חשיבות התפקיד "השמרטיפי" של מערכת ההוראה, אבל מצד שני על כך שדרושה יותר תשומת לב לניצול המיטבי של הזמן הזה.

השאלה השניה היא איזה תנאים, ז"א איזה סביבה ואיזה שירותים, דרושים לילדים. לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת