סופה של אחוזת הברון

למרות הספקות שהבעתי ברשימתי הקודמת על אחוזת הברון, משרד הפנים הרס את "גן האירועים" לפני כשבוע (יום ראשון 22 ביולי). משרד הפנים עצמו הודיע על כך בחגיגיות, כשהוא טורח לצלם את ההליך. גם העתונות דווחה על האירוע הנדיר (כתבה רבת תצלומים בגלובס, לדוגמה). נדיר, כי באתר משרד הפנים אפשר למצוא רשימה ארוכה של גני אירועים אחרים הפועלים ללא היתר, וכנראה גם ללא הפרעה של ממש.

זה, כמובן, איננו מבטל שום דבר מהביקורת שהעבירו בתי המשפט על מר דהן, ראש המועצה המקומית, ועל הוועדה המקומית "זמורה", ושום דבר ממה שלימדה אותנו הפרשה על השלטון המקומי – על כל זה ברשימתי הקודמת, ובאלה שקדמו לה.

בכל זאת יש כאן משהו מוזר. לפי הדיווחים, מי שהרס את גן האירועים שמר דהן וזמורה ניסו להגן עליו, הוא "היחידה הארצית לפיקוח על הבניה" של משרד הפנים. זו אותה יחידה עצמה שרק לפני שנים ספורות התאמצה לכסות על העבירות שנעשו בהיתר בניה שהמועצה המקומית של מזכרת בתיה הוציאה במירמה וזיוף. מה קורה פה?

מודעות פרסומת

מה גילתה לנו אחוזת הברון על השלטון המקומי?

ברשימה קודמת, לפני כשלושת רבעי שנה, סיפרתי על אולם אירועים בשם "אחוזת הברון", שנבנה והופעל באופן בלתי חוקי בשטחים החקלאיים של מזכרת בתיה, על צו הריסה וקנסות שהוטלו על מפעיליו, העליתי שאלות נוספות על העניין, וסיפרתי גם כי הנתבעים שהורשעו ערערו על פסק או גזר הדין.

מאז, הערעור הזה נדחה פעמים. ראשית, הוא נדחה בבית המשפט המחוזי. הם בקשו רשות לערער פעם נוספת, בבית המשפט העליון, ולא קיבלו (אפשר לראות גם כאן). בפסק דין זה, מלפני שבועיים, נדחה הערעור סופית.

ההתערבויות הבלתי מתבקשות של מר דהן, ראש המועצה המקומית מזכרת בתיה, ושל גב' לחמני, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה "זמורה", לטובת אולם האירועים ומפעיליו, נדחו ע"י בתי המשפט השונים, שלא הסתירו את דעתם עליהן. לקרוא את ההמשך »


סיפור על מרכז שכונתי ומגרש, חלק ד, הסיפור נמשך

מתברר שיש המשך בלתי צפוי לסיפור הזה, על המרכז והמגרש. ביום ראשון לפני כשבוע, 5 בפברואר, הופיעו על גדר המגרש שלטים חדשים, המודיעים פעם נוספת על הפקדת התוכנית להסבתו ממסחר למגורים (את הסרגל האדום-לבן שלצד השלט תליתי אני, כדי לתעד את גודלו): לקרוא את ההמשך »


הערה קטנה על ה"דו"ח לתושב" (1)

לפני כשבועיים קיבלנו בתיבות הדאר חוברת צבעונית על נייר עבה ויקר – "דו"ח לתושב נובמבר 2011" (אני, משום מה, לא קיבלתי, אבל בכל זאת הגיעה לידי).

בקושי דו"ח. נראה יותר כתעמולת בחירות.
אין בזה חידוש. מר דהן ממשיך את תעמולת הבחירות המוקדמת שלו לקראת הבחירות המקומיות הצפויות בעוד כשנתיים.

ברשימה הזאת אעמוד רק על נקודה צדדית קטנה בחוברת הזאת. "מחזיקי התיקים". עניין קטן של תקינות המינהל ושמירת החוק. לקרוא את ההמשך »


שלוש שאלות נוספות

ברשימה קודמת סיפרתי על היחס השונה ששני אולמות אירועים דומים מאד זה לזה במיקומם ובעבירות שנעשו בהם זכו ליחס שונה מאד מצד מר דהן (להזכיר, ראש המועצה המקומית שלנו) ורשויות התכנון והבניה. זו היתה רשימה עובדתית. לא הדגשתי את התמיהות העולות מהסיפור. אני חושב כי עולות ממנו שלוש שאלות, אחת מהן בולטת ומתבקשת, ולמעשה היא הנושא של הרשימה ההיא, והשתיים האחרות עלו רק במחשבה שניה. לקרוא את ההמשך »


איך מר דהן שומר על חוק התכנון והבניה

חיפוש ברשת מעלה, לעיתים, מידע בלתי צפוי. כך מצאתי כי במשפט שהתנהל עד לפני חודשים ספורים נגד בעלי הקרקע והמפעילים של אולם האירועים "אחוזת הברון", על בניה בלתי חוקית בשטחים החקלאיים של מזכרת בתיה, העיד גם מר דהן (ראש המועצה המקומית מזכרת בתיה, אם מישהו אינו יודע).

הייתם מצפים כי עדותו תהיה מכוונת נגד הבניה הבלתי חוקית, ותתבע להרוס את מה שנבנה ללא היתר. ובכן אתם טועים. עדותו היתה מכוונת נגד ההריסה: לקרוא את ההמשך »


סיפור על מרכז שכונתי ומגרש, חלק ג, האחרון

הגיע הזמן לחזור אל הבלוג ולגמור את סקירת הפרשה העגומה הזאת.

תקציר שני החלקים (ארבעת הפרקים) הקודמים (לחלק א, לחלק ב):

היתה תוכנית למרכז שכונתי במרכז השכונה הנמצאת משני צידי שד' בגין (ונקראת במפה "נאות ראשונים"). נתנו לחברה קבלנית לבניה להפוך מגרש שנועד למבנה מסחרי, למגרש למגורים שאפשר לבנות עליו שני בתים משותפים בשטח גדול הרבה יותר. כך נתנו לחברה הקבלנית מתנה נאה, וחיסלו את המרכז השכונתי שהיה דרוש שם כדי לשרת את תושבי השכונה. למען השינוי הזה נעשו דברים רבים בלתי תקינים, חלקם עבירות פליליות ממש. למעשה נראה לי שלא היה שם שום דבר שכן היה בסדר.

1. דהן, ראש המועצה המקומית מזכרת-בתיה, השתתף בהחלטה של הוועדה המקומית "זמורה" על השינוי כשהוא במצב של חשש לניגוד עניינים. השינוי הזה הוא הטבה גדולה לחברה שאחדים מבעליה הם חבריו או תרמו סכום גדול למערכת הבחירות שלו.
2. כשהביאו את השינוי הזה לאישור הוועדה המחוזית, לא הציגו לה את מלוא המשמעות של השינוי.
3. החברה הקבלנית לא הציגה באתר הודעות על השינוי ועל האפשרות להתנגד לו, ולא מסרה הודעות כאלה לשכנים הגובלים, כפי שהיתה חייבת.
4. החברה הקבלנית מסרה לוועדה הצהרה כוזבת כאילו הציגה את ההודעות באתר במשך החודשיים הדרושים. יאמר לזכותה כי על מסירת הודעות לשכנים, דבר שלא עשתה, היא גם לא הצהירה.
5. הוועדה המחוזית לא וידאה כי ההודעות הוצגו בפועל, והתעלמה מהעדויות שנמסרו לה כי לא הוצגו כלל. הוועדה המחוזית, שחייבת היתה לבדוק גם כי הודעות נמסרו לשכנים הגובלים, התעלמה מהעדר ההצהרה על כך.
6. כאשר השכנים גילו לבסוף את הכוונה לשנות את ייעוד המגרש,
רבים מהם התאגדו והגישו, לוועדת ההתנגדויות המחוזית, התנגדות לשינוי. מזכירת הוועדה החזירה את ההתנגדות בלי להעביר אותה לוועדה, כפי שהיתה חייבת. לא היתה לה סמכות לעשות זאת, ובכלל אין הליך של החזרת התנגדויות.
7. כאשר היתה פניה נוספת אל יו"ר הוועדה המחוזית, ענתה לפנייה היועצת המשפטית של הוועדה. היא טענה כי הם בדקו את פרסום ההודעה על הפקדת התוכנית להתנגדויות, ומצאו כי נעשה כדין, וכי אין פגם בהחזרת ההתנגדות ע"י המזכירה. כל הטענות האלה של היועצת המשפטית, המשפטיות והעובדתיות, אינן נכונות.

כשדהן ראה כי כתב ההתנגדות מעלה חשש לניגוד עניינים במעשיו, איים בתביעת לשון הרע, אבל כמובן לא מימש את איומו. נראה שהוא יודע כי אין לו סיכוי להצליח.

עד כאן התקציר הלא כל כך קצר של הפרקים הקודמים.
נשאר רק להוסיף דברים אחדים, כבר די קצרים, כמו מה שווי המתנה שהחברה הקבלנית קיבלה, כדי להשלים את סיפור הפרשה הזאת עד עתה. לקרוא את ההמשך »