הקרינה – עדכון

ברשימה קודמת, לפני כשבוע, סיפרתי כי בתוכנית המועצה המקומית להמשיך לשפץ את רחוב רוטשילד, מפינת המייסדים (קצה השיפוץ הקודם) מערבה עד פינת רח' משה לוין, לא רחוק מהכניסה ליישוב, בלי להטמין בקרקע את קווי אספקת החשמל.

מאז קיבלתי מידע נוסף על המצב. אלה דברים שמקור במועצה המקומית מסר לי, ולא יכולתי לבדוק אותם.

ומה שאמרו לי הוא כי אנשים התחילו לשאול על הטמנת קווי החשמל, ולכן החליטו למשוך את כל התוכנית בחזרה. במלים אחרות – לדחות את שיפוץ הרחוב, ובינתיים להשאיר אותו כמו שהוא.

וזה מעניין מאד, ומאלף. התעניינות של תושבים – רק התעניינות – השפיעה על תוכניות המועצה המקומית.

 כפי שאמרתי, מידע בלתי בדוק. הדף של הבקשה בזמורה אינו מראה שום שינוי.

לגבי עוצמת הקרינה מקווי החשמל, התרשמתי כי הקווים עומדים בכללי המשרד להגנת הסביבה. מרחק מוליכי המתח הגבוה גדול מחמישה מ' מהנקודה הקרובה ביותר בבתים הסמוכים. הקרינה עצמה כנראה שלא נמדדה. אין נתונים באתר המועצה המקומית.

מודעות פרסומת

קרינה – המועצה המקומית נגד התושבים

אתמול ראיתי ברחוב רוטשילד (הרחוב הראשי בתחום המושבה הישנה במזכרת בתיה, לשעבר עקרון) את השלט, או ההודעה, שבתמונה למטה.

כיום כבר מקובל שקרינה מקווי חשמל עיליים, במיוחד מקווי מתח גבוה ומשנאים בלתי מוגנים ("קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת") עלולה להיות מסוכנת לאנשים הגרים בקרבתם, וישנם תקנים שמטרתם להפחית את הקרינה. הפתרון לקרינה מהקווים העיליים הוא הטמנתם בצינורות העוברים בעומק הקרקע, עניין די יקר.

מתברר כי המועצה המקומית בראשות מר דהן, הרוצים לשפץ קטע נוסף מהרחוב (שיהיה כמו הקטע המייסדים – הגורן), רוצים גם לחסוך כסף על חשבון החשש לבריאות התושבים בקטע שמשפצים. במקום להעביר את רשת החשמל לצינורות תת-קרקעיים (כמו שעשו בקטע שכבר שיפצו), ישאירו אותה, לרבות קו המתח הגבוה העובר ברחוב, כקו עילי על עמודים. לפי התוכנית, חייבים היו להטמין את קווי החשמל בקרקע, אבל הם מבקשים "הקלה" – לוותר להם על ההטמנה. הנה תצלום ההודעה: לקרוא את ההמשך »


מרגרט אטווד ואיכות הסביבה

 הסופרת הקנדית הידועה, מרגרט אטווד, בראיון של צליל אברהם בידיעות אחרונות לפני כשלושה שבועות, חוותה דעה מעניינת על מה שקורה בישראל (7 לילות, 9 בדצמבר 2011). בין השאר העירה הערה נבונה מאד על העתיד: "סכסוכים פוליטיים איזוריים, … דומים היום מהרבה בחינות לילדים שרבים בחצר בית הספר בלי לשים לב לבריונים הענקים שצועדים לכיוונם – מחסור במים, התחממות האקלים ואכלוס יתר. אי אפשר לנצח את הכימיה והפיסיקה לנצח. … עולם שנשלט על ידי הודו, סין, ברזיל ורוסיה יהיה שונה מאד מזה שנשלט על ידי ארה"ב.".

מה שהיה מענין כל כך בהערה הזאת, שמעבר לעולמה האישי ולעולם הספרות, הם שני דברים. האחד הוא עד כמה איננה מבינה את הסכסוך של מדינת ישראל עם סביבתה. היא רואה את הסכסוך כמריבה של ילדים בבית הספר, בלי להבין את מהותו ועומקו של הסכסוך. הבנה פטרונית מוטעית כזו שולטת בכל ארצות "המערב", המשתייכות לתרבות המערב-אירופית-נוצרית.

הדבר המעניין השני, והחשוב יותר, הוא התזכורת לשינויים הגלובליים הגדולים, הסביבתיים-אקולוגיים והמדיניים-כלכליים, העתידים להשפיע לא רק על ישראל ושכנותיה כמדינות, אלא על כל אחד מאתנו באופן אישי, שינויים שאת חשיבותם היא מבינה היטב. לקרוא את ההמשך »