אייאן חירסי עלי על מאורעות פריז והאיסלאם

אדחה את המשך הסיפור שהבטחתי על הארנונה שלי והערר עליה, ואומר משהו על התרחשויות הימים האחרונים. אולי זו תהיה התחלה של כתיבה על נושאים שאינם קשורים במזכרת בתיה. ישנו עולם מעבר לשלולית המקומית.

בימי ההתקפות על השבועון "שרלי הבדו" וחנות המכולת הכשרה בפריז, קראתי את הספר "נוודת" של אייאן חירסי עלי. שם היא מסבירה את סכנת האיסלאם באירופה ומזהירה מפניו. היא מזהירה מפני התקינות הפוליטית שלא במקומה, ואי ההבנה של המצב, הנפוצות במערב ומונעות את ההתגוננות מפניה. הספר יצא לאור, במקורו באנגלית, ב- 2010, ובתרגומו לעברית ב- 2014. הפתיע אותי עד כמה היא ראתה כבר אז את מה שהתגלה, למי שלא הבין זאת קודם, בהתקפות האלה.

אני ממליץ מאד לקרוא את הספר הזה. מי שלא קרא אותו, אינו יכול להבין את בעיות המהגרים המוסלמים והאיסלאם באירופה. לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מנהיג או משרת

במזכרת בתיה כבר התחילה ההתחרות על תפקיד ראש המועצה הבא.

ראש המועצה המכהן עדיין לא הכריז על תוכניותיו, אבל כל התושבים בטוחים ששוב יציג את מועמדותו. שני תושבים אחרים, ידועים כשלעצמם, כבר הכריזו על תוכניתם להתמודד בבחירות.

והנה הופיעה דמות חדשה, איש המסתורין שאינו מגלה מי הוא, המסתתר ומכריז על עצמו כעל המנהיג הנעלם. הסיסמה היא "מנהיג למזכרת", לא פחות. ועל כך רציתי להעיר שתי הערות.

מה אנחנו יכולים לדעת עליו מתוך העמוד שפתח בפייסבוק? מחוץ להתפארות העצמית, כמעט לא כלום. העברית שלו סבירה, לא יותר. אינו שומר שבת. יתכן שהוא נוהג לענוב עניבה. מישהו יודע משהו נוסף?

אבל לא אלה ההערות. ברצוני להעיר על הכרזת המנהיגות.

ראשית, מנהיג אינו מתחבא. מי שמתחבא אינו מנהיג. מין מסע פרסומת המבוסס על חידת מי אני, מתאים לפרסומת מסחרית. כנראה גם לספרי ילדים – ידוע וזכור לטוב "מיץ פטל" של חיה שנהב. אז ישנו לנו כאן פירסומאי, לא מנהיג.

ושנית – וזה העיקר – ברצוני להבהיר לכל מתמודד, אינני צריך ואינני רוצה מנהיג על ראשי. אני רוצה משרת. משרת של הציבור.

בסרט המצויין של אלטמן, "פרק גוספורד", אומרת על עצמה, לקראת סוף הסרט, סוכנת הבית המושלמת (אני מסתמך על הזכרון, אז סלחו לי אם לא דייקתי במילים, אבל אלה הדברים): לקרוא את ההמשך »


תרבות הכאילו

הסביבה שלנו כל כך רוויה בתרבות הכאילו, עד שקשה לנו לראות את הזיוף, הרמיה והעמדת הפנים שבה.
כתבתי על כאילו השביתה, כתבתי, ועוד אכתוב, על כאילו התכנון וכאילו שמירת החוק במזכרת בתיה וברשויות התכנון והבניה. אבל ארגונים ומוסדות ארציים, וממשלת ישראל בתוכם, גם הם משתתפים בה.

אבל אין דבר שמסמל בעיני את תרבות הכאילו יותר ממה שהתכוון להיות שעון שמש, לקרוא את ההמשך »