סיפור על מרכז שכונתי ומגרש, חלק י-3, איך התאכזבתי מהוועדה לעררים

ברשימתי הקודמת התחלתי להביע את אכזבתי מוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה. זו היתה ישיבה והחלטה על ערר של ראש המועצה המקומית מזכרת-בתיה, על החלטה של וועדת ההתנגדויות המחוזית – פרשה ארוכה. עכשיו אמשיך את ביקורתי על וועדת העררים. התקפתי עליה, אם אתם מעדיפים – היא בהחלט ראויה להתקפה הזאת. את כל טענותי על ההחלטה והוועדה אדגים במובאות או נתונים מההחלטה, או מהתמליל, או ממה שהיה בדיון ולא נכנס לתמליל. אני מתנצל על הפירוט והאורך. לא רציתי להתקיף בלי ראיות.

אזכיר כי הצדדים בדיון ובהחלטה הם אלה: העוררת הפורמלית היא המועצה המקומית, אבל למעשה ראש המועצה (המתייחס לעניין באופן די אישי); המשיבים האמיתיים הם הוועדה המחוזית ועו"ד יצחק פסטרנק; המשיבים האחרים, הוועדה המקומית זמורה והיזם, שהוא החברה הקבלנית הרסוף, דווקא תומכים בערר. אני חושב שמדוייק יותר יהיה לומר כי ראש המועצה והוועדה המקומית זמורה תומכים ביזם.

ברשימתי הקודמת הראיתי, על סמך נושא אחד בהחלטת הוועדה ובתמליל הדיון, כי הגיון והבנת הנקרא אינם נקודות חוזק של הוועדה הארצית לעררים, ובנוסף, כי היא מוטה מראש נגד מתנגדים להחלטה של וועדה מחוזית, שהם בדרך כלל מהציבור. כאן אוסיף ראיות לתובנות אלה, ואדגים גישות מדאיגות נוספות של הוועדה, ואת כל זה רואים לפי ההחלטה שהוועדה עצמה כתבה, ומעט גם על סמך התמליל. הכל כתוב, שחור על גבי לבן, ואני רק קורא, משווה לעובדות, ומנתח כמו שמנתחים ומפרשים טקסט ספרותי.

וזה מה שמצאתי בהחלטה ובדיון, ולכן בוועדה (אבל ישנה גם אפשרות נוספת, לפחות תיאורטית, והיא שלוועדה יש הגיון, יש שכל ישר ובקורתי וכן הלאה …, אבל הפקירה אותם עבור ההטיה הספציפית בדיון המסויים הזה, השולי והמקומי, במחשבה שאיש לא יתעניין ולא יגלה). האם זה אפשרי שאלה המאפיינים של וועדה האמורה להיות רצינית? אבל הכל כתוב, שחור על גבי לבן.

א: הועדה מוטה נגד הציבור ובעד היזם, ויש לה הגיון פגום, ואי-הבנה של תפקיד וועדת המשנה לעררים לקרוא את ההמשך »