הדאר שלנו מהיר וזריז (2)

בחודשים האחרונים ישנם לי חילופי מכתבים רשומים עם המועצה המקומית.

ענייני ארנונה, כמובן (עוד אספר עליהם, בנוסף למה שסיפרתי בעבר).

מביתי אל משרדי המועצה המקומית, אולי 400 מ'.

מסניף הדאר אל המועצה המקומית, כ-200 מ'.

בפברואר, מכתב רשום נמסר 7 ימים אחרי שנשלח.

במרס לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

הדואר שלנו מהיר וזריז

היום קיבלנו מכתב. היום הוכנס לתיבת הדואר.

לא אירוע יוצא דופן. אבל הסתכלו-נא בתאריך חותמת הדואר, בתמונה שלמטה:

22.08.2013, טז אלול תשעג (התאריך העברי לא כל כך ברור, אבל הכללי ברור לגמרי על רקע הבול).

היום 30.09.2013. 39 ימים עברו עד שהגיע. שלושים ותשעה ימים, חמישה וחצי שבועות.

אפשר להתגעגע לימים שבהם שלחו את הדואר במרכבות רתומות לסוסים.

חותמת הדואר


דואר דואר

דואר ישראל.

היום הלכתי אל סניף הדואר המקומי, במזכרת בתיה, לשלוח מכתב רשום. שם הודיעו לי שאינם יכולים לקבל את המכתב. המחשב נפל.

לא אמרו את זה מיד. לא תלו שלט בולט שאינם מקבלים מכתבים רשומים (או עושים פעולות תלויות מחשב אחרות). חיכו עד שמישהו שאל על משהו. רק אז הבנתי שחיכיתי לשוא. אבל הפקידות היו מוכנות שאשאיר מספר טלפון, ואז תודענה לי כשהמחשב יחזור לתקינותו. וזה יפה.

אבל לא זה העיקר. העיקר הוא שפקידי הדואר, דואר ישראל, נעשו עבדי המחשב. אין מחשב, אינם יכולים לקבל מכתב רשום. לא הם מקבלים את המכתב. המחשב מקבל. שאלתי אם יוכלו לקבל את המכתב עכשיו, ולהכניס את פרטי הרישום למחשב אחר כך. אסור להם. הם חייבים לתת קבלה על התשלום, ורק המחשב לקרוא את ההמשך »