סיפור על מרכז שכונתי ומגרש, חלק ו, על מה הוויכוח

בזמן שההתנגדות שסיפרתי עליה נשמעת, אראה כאן על מה הוויכוח.

ראשית, אראה מפה של תפרוסת השטחים המסחריים – וזה כולל גם עסקים ושירותים אחרים – במזכרת בתיה. המפה ממחישה את בעיית התכנון של שטחי המסחר יותר מכל תיאור מילולי:

תפרוסת השטחים המסחריים במזכרת בתיה

לקרוא את ההמשך »

ראיתי ברחוב משהו מצחיק (3) – גן הברון

משפצים את גדר גן הברון. טייחו אותה מחדש, בטיח עיטורי, ומקשטים אותה בציורים. מי שיעבור ליד גן הברון (רח' הגורן פינת נתיב השיירות), בימים אלה, יראה את הציירים עובדים ומציירים תמונות וכתובות. הם מתאמצים לגמור את הפרוייקט לקראת פסח.

מציירים על הקיר

כל זה היה יפה וטוב לולא מישהו התבלבל קצת וקרא לגן הברון גן "על שם הברון רוטשילד": לקרוא את ההמשך »

תרבות הכאילו

הסביבה שלנו כל כך רוויה בתרבות הכאילו, עד שקשה לנו לראות את הזיוף, הרמיה והעמדת הפנים שבה.
כתבתי על כאילו השביתה, כתבתי, ועוד אכתוב, על כאילו התכנון וכאילו שמירת החוק במזכרת בתיה וברשויות התכנון והבניה. אבל ארגונים ומוסדות ארציים, וממשלת ישראל בתוכם, גם הם משתתפים בה.

אבל אין דבר שמסמל בעיני את תרבות הכאילו יותר ממה שהתכוון להיות שעון שמש, לקרוא את ההמשך »

סיפור על מרכז שכונתי ומגרש, חלק א

אספר כאן סיפור אמיתי, איך קלקלו, במזכרת בתיה, פינה מתוכננת היטב. בסיפור הזה אינני מעורב, לפחות לא באופן ישיר. אני רק מספר אותו לפי מיטב ידיעתי כפי שהתרחש.

בסיפור נראה איך לקחו מציבור התושבים של שכונה אחת (רובם ממעמד הביניים), ונתנו למקורבים (עשירים, כמובן. לא בדקתי את חשבון הבנק שלהם, אבל אם יש להם חברה קבלנית שבונה בתים רבים, אפשר לומר בבטחון שהם עשירים), ועוד בעבירות על החוק ובתמיכת הרשויות שאמורות היו להגן עליו (לכאורה, לכאורה, כמובן. עד שהדבר יוכח בבית המשפט, כל זה רק לכאורה). אני חושב שהלקיחה ממעמד הביניים על מנת להעשיר את העשירים היא עניין שמדברים עליו הרבה לאחרונה, והיא אחד הנושאים העיקריים של מחאת האוהלים. עניין עכשווי שחשוב לחשוב עליו.

ונראה איך ראש המועצה המקומית היה מעורב בהעברה הזאת מעט יותר משהטעם הטוב מחייב. אבל, כמובן, לא יעלה על הדעת שראש הרשות המקומית פעל באופן אישי למען מקורביו.

ומה שלקחו מתושבי השכונה לקרוא את ההמשך »