תיקון מערכת ההוראה (3) – השגחה על הילדים

וכאן תיקנתי גם את הכותרת של סידרת הרשימות, שקראתי לה קודם בשם הסתמי "על …".

כבר אמרתי כי התפקיד הראשון של מערכת ההוראה, ביה"ס או גן הילדים, הוא להשגיח על הילדים ולספק להם את צורכיהם בזמן שהוריהם עובדים ונמצאים רחוק מהבית. במשפט הזה כבר מסתתרות שתי שאלות: ראשית, מתי לשמור על הילדים, ושנית, מה ילדים צריכים, כששומרים עליהם.

השאלה הראשונה היא שאלת השעות והחופשות. אין בה שום חידוש (בכלל אינני מתיימר לחדש משהו. רק ליצור מעט סדר מחשבתי). השעות שרוב התלמידים שוהים בהן במערכת ההוראה (ואני כולל בכינוי הזה גם את "תלמידי" גן הילדים), קצרות משעות העבודה של רוב ההורים, והחופשות ארוכות יותר. זו גם שאלה כלכלית, אבל לא רק מצד מערכת ההוראה. ישנן עלויות כלכליות גם לפתרונות שההורים נאלצים למצוא להשגחה על הילדים כאשר אינם בהשגחת מערכת ההוראה, ואין להם סבים וסבות חופשיים וכשירים שישמרו על הילדים ללא תשלום.

העלויות האלה הן לא רק בתשלום ישיר להשגחה על הילדים (בצהרונים וקייטנות, לדוגמה) אלא גם באובדן שעות או ימי עבודה שמתבטאים לא רק באובדן הכנסה או חופשה להורים, אלא גם בהקטנת התוצר הלאומי.

וישנו הצד האחר – יותר שעות שהות מאפשרות יותר שעות לימוד, מה שיתבטא ביכולת רבה יותר של הבוגרים, ובסופו של דבר לתוצר לאומי גבוה יותר מצד אחד, ותוחלת הכנסה גבוהה יותר לבוגרים. זו שאלת הניצול הנאות של השהות במערכת ההוראה.

העובדה כי כיום האריכו את השהות במערכת ההוראה, ואת הזמן מילאו בפעילות תחליפית, לאו דווקא תכליתית, ללא מחאות של ההורים, מעידה מצד אחד על חשיבות התפקיד "השמרטיפי" של מערכת ההוראה, אבל מצד שני על כך שדרושה יותר תשומת לב לניצול המיטבי של הזמן הזה.

השאלה השניה היא איזה תנאים, ז"א איזה סביבה ואיזה שירותים, דרושים לילדים. לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

עוד ישיבה מדכאת ומשעשעת

גם משעשעת וגם מדכאת. המשך לא מפתיע לאכזבות של הישיבות הקודמות.

משעשע היה לראות איך דהן, ראש המועצה המקומית, הכין לאופוזיציה (שיש לה כאן רוב, והיא יכולה לקבוע את החלטת המועצה – אני מספר על ישיבה של מועצת היישוב מזכרת-בתיה ביום ראשון, 26 בינואר) שני פחים, או מלכודות. מדכא היה לראות איך האופוזיציה נפלה בפח בשתי הפעמים, ובלי להבין שנפלה בפח.

הפח הראשון היה לקרוא את ההמשך »


סע לשלום ואת המדרכה חסום

מזכרת בתיה 2013-02-21-1200

היום במזכרת בתיה


בא להלל ונמצא מקלקל

אתמול (יום ב 18 בפברואר 2013) מצאנו בתיבות הדואר שלנו עלון של המועצה המקומית, הנושא שלוש כותרות, לא פחות. הצנועה והמובנת שבהן היתה "מערכת החינוך מזכרת בתיה", ואמנם לכאורה הוא אמור להיות דוח על מערכת ההוראה של מזכרת בתיה. חתומות עליו לא אחת אלא שתים – מנהלת מחלקת החינוך ו"מחזיקת תיק החינוך".

ההקדמה שהשתים חתומות עליה, שכותרתה הבלתי מתאימה בעליל היא "חינוך? מה הוא?", רק מהללת את "העשיה החינוכית המדהימה" של "כל העושים במלאכה" בהנחילם, בין השאר, "הכרות עם התרבות".

אבל אם לשפוט לפי טעויות הכתיב, התחביר המוזר שבגללו אפשר רק לנחש למה היתה הכוונה, והתרשימים שמשמעותם אינה ברורה, אז ההכרות עם תרבות הלשון, הכתיבה, ומסירת המידע, לא הגיעה אל החתומות. העלון הזה גרם לי לתהות איזו דמות ואיזו רמה יכולות להיות למערכת הוראה שמנהל אותה מישהו שכותב כך.

ובנוסף, שתי נקודות קטנות ומדאיגות עולות מתוך העלון הזה. לקרוא את ההמשך »


הערה קטנה על ה"דו"ח לתושב" (3)

אמשיך בהערותי הקטנות (יהיה מי שיאמר – קטנוניות), על ה"דו"ח לתושב נובמבר 2011" של המועצה המקומית מזכרת בתיה.

ברשימתי הקודמת הצבעתי על פרויקטים שהדוח הציג כהשגים, ואילו לאמיתו של דבר ביצועם עדיין לא התחיל. אבל האם כל מה שהדוח הציג כהישג ראוי להעשות?

לדעתי, לא. הנה מספר דברים אופנתיים, או סתם נשמעים, בלי לחשוב, כמשהו טוב, אבל מחשבה שניה מעמידה אותם, לדעתי, (לפחות) בסימן שאלה: לקרוא את ההמשך »


תרבות הכאילו

הסביבה שלנו כל כך רוויה בתרבות הכאילו, עד שקשה לנו לראות את הזיוף, הרמיה והעמדת הפנים שבה.
כתבתי על כאילו השביתה, כתבתי, ועוד אכתוב, על כאילו התכנון וכאילו שמירת החוק במזכרת בתיה וברשויות התכנון והבניה. אבל ארגונים ומוסדות ארציים, וממשלת ישראל בתוכם, גם הם משתתפים בה.

אבל אין דבר שמסמל בעיני את תרבות הכאילו יותר ממה שהתכוון להיות שעון שמש, לקרוא את ההמשך »