איזה בידור

במכתב פומבי אל התושבים, הכריז היום מר דהן, ראש המועצה המקומית, כי לא יזמין זמר-בדרן פופולרי (כוכב, בלשונו של מר דהן) לבמת הבידור של ערב יום העצמאות. הבידור יתבסס, כתב, על כוחות מקומיים והופעה של הלהקה "שֶׁקֶטַק".

מי שקרא מעט בבלוג הזה יודע שאני נוטה לבקר, לעתים בחריפות, את מר דהן והמועצה המקומית. הפעם, אני חושב, הוא עשה את הדבר הנכון. לא רק מטעמים תקציביים.

ובקשר ללהקה – הסתכלתי בכמה סרטונים שלה, הנמצאים ברשת (לא הכרתי אותה קודם). אני מציע גם לכם לחפש. לא הדבר הצפוי על במת בידור של יום העצמאות, אבל בהחלט מופע מרענן ומשעשע של תנועה וקצב. אני אשמח לראות אותו. מעניין יהיה לראות איך יקבל הקהל את הלהקה.

מודעות פרסומת

משבר במועצה לשימור אתרים (9) – לקראת שינוי

"המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (עמותה רשומה)" – בעוד פחות משבוע עומדות להתקיים הבחירות למוסדות העמותה (וועד מנהל, מועצה, וועדת ביקורת). אלה הבחירות המשמעותיות הראשונות בעמותה, מאז שהפכה לעמותה עצמאית בשנת 2008 (עד אז פעלה כחלק מהחברה להגנת הטבע). הבחירות האלה תקבענה במידה רבה את דמות העמותה לשנים הבאות – לא רק איך תראה בעיני הציבור ובעיני חבריה, אלא באיזו מידה תצליח להגשים את מטרותיה האמיתיות – לשמר אתרים היסטריים כראוי.

מי שקרא חלק מרשימותי הקודמות על המשבר בעמותה, זאת אומרת במועצה לשימור אתרים, יודע שהוועד המנהל היוצא נכשל בכמה וכמה דברים (הרשימות היותר מעניינות הן, אני חושב, הן רשימה 2, רשימה 4, ורשימה 7). אפשר לסכם זאת במילים ספורות כך: הוועד נכשל בפעולות בלתי תקינות, בנסיון השתלטות על העמותה, בהכנסת העמותה למשבר של שנתיים, ובאתרים שלא שומרו כראוי (בשני הדברים הראשונים, אני שמח לומר, הוא לא הצליח, אבל דרושה היתה התערבות של בית המשפט).

המסקנה המתבקשת היא שצריך להחליף את חברי הוועד המנהל. זה לא עונש. פשוט דרושים אנשים בעלי שיקול דעת ויושרה. אבל הוועד לא כל כך רוצה להתחלף (הרי הוא ניסה אפילו להשתלט על העמותה), וישנו לי רושם שהוא פועל כדי להבחר שוב. הוא הפיץ – כנראה רק לחברי העמותה שהוא חושב שיתמכו בו (אלי לא שלחו) – רשימה של מועמדים שהוא ממליץ לבחור בהם (זה מה שסיפרו לי, את ההמלצה עצמה לא ראיתי), מישהו הסיר "פוסט" ביקורתי מדף הפייסבוק של המועצה לשימור (היה בו קישור לאחת מרשימותי כאן), מנסים להביא לאסיפה הכללית של הבחירות תומכים רבים. רשימת המועמדים פורסמה תחילה ללא שום פרטים על המועמדים ורקעם (למרות זאת שטופס הצגת המועמדות ביקש זאת), ורק לפני ימים ספורים הוסיפו פרטים, אבל קיצרו ואפילו שינו אותם ממה שהמועמדים מסרו. בעמותה שבה רוב החברים מכיר רק מעטים מהמועמדים, זה עלול להיות משמעותי. האם זה נעשה בתום לב? ספק רב. למרות זאת שתיאור המועמדים ברשימה עלול להשפיע על הבחירה בהם, שינוי פרטי המועמדים נעשה ללא פיקוח ואישור של וועדת הבחירות (דיברתי אם יו"ר הוועדה). לדעתי זה כשלעצמו אינו תקין. תפקיד וועדת הבחירות הוא לפקח על תקינות כל שלבי הבחירות. אני מקווה שלפחות ניהול הבחירות באסיפה הכללית יהיה הוגן ותקין.

עכשיו עתיד העמותה נתון בידי החברים שיגיעו אל הבחירות. במי לבחור? אינני יכול להמליץ. את רוב המועמדים אינני מכיר. אבל בעקבות מה שראיתי בעמותה בשנים האחרונות, אני יודע במי לא לבחור – בחברי הוועד היוצא. אני מציע גם להמנע מלבחור במי שמופיע ברשימות המומלצים מטעם הוועד. אפשר לבחור גם פחות מהמספר המלא.


וועדות המועצה המקומית – איך הן מתנהלות

"המועצה [הנבחרת, או המליאה]", אומר "מדריך משרד הפנים לנבחרים ברשויות המקומיות", "היא 'בית הנבחרים' המקומי, כלומר: המוסד העליון של העיר או היישוב. זה הגוף אשר יותר מכל גורם מקומי אחר, מוסמך לקבוע את תנאי החיים במקום ולהשפיע על איכותם. וכמובן גם על הסדר הציבורי."

אבל, מוסיף המדריך, "מליאת המועצה היא הזירה הפומבית להתגוששות פוליטית, להשמעת הצהרות ולהתמודדות על תשומת הלב המיידית של הציבור והתקשורת", לא לבירור ענייני ומעמיק של בעיות, או אפשרויות.

"כאשר יש לבחון את העניינים לגופם, לברור בין האלטרנטיבות, להגדיר את נקודות המוצא והמחלוקת, לנסות לשכנע זה את זה ולמצוא … את הפתרונות המעשיים ההולמים את הצרכים האמיתיים", ממשיך המדריך, "כי אז אין טוב מאשר הוועדות."

"הוועדה היא המסגרת שבה ממקדת המועצה את עבודתה. זהו למעשה הפורום הציבורי מקצועי של הרשות המקומית. הזירה שבה נפגשים נבחרי הציבור יחד עם חברי ההנהלה והדרגים המקצועיים הבכירים ברשות ושומעים את המומחים והיועצים השונים, וכולם ביחד מטכסים עצה עם נציגים הנוגעים בעניין."

במלים פשוטות, המקום לברר נושא מורכב באופן ענייני ומקיף, בפורום ציבורי-ניהולי-מקצועי, הוא הוועדה המתאימה של המועצה.

לכן, החוק מחייב כל רשות מקומית להקים שורה של וועדות בנושאים חשובים או בעייתיים. אלו וועדות החובה של המועצה. החוק גם קובע כללים לפעולה התקינה של הוועדות.

אני מתכונן להקדיש רשימות אחדות לוועדות-המועצה החשובות או הבעייתיות של מזכרת בתיה, ולבחון איך הן מופעלות ופועלות, והאם הן ממלאות את התפקיד שמדריך  משרד הפנים מתווה להן.


עיתון חדש – "נקודת מפגש" (2)

כארבעה חודשים אחרי הגליון הראשון, מצאתי, הפעם על סף ביתי, את הגליון השני של "ירחון" מזכרת בתיה.

עדיין לא הגליון הרביעי שאמרתי עליו כי לא הגון יהיה להעביר בקורת לפני שיגיע.

אבל כמו קודם, אוסיף בכל זאת שתי הערות.

בראשונה אתמה על התאמת הכותרת "ירחון" למה שיוצא במרווח של ארבעה חודשים (אמנם בזה הוא מקיים מסורת ארוכה של עתונים עבריים).

ובשניה אצטער על ההחמצה במפגש עם משפחת קימורה.
ברור שזו משפחה מעניינת מאין כמוה, ויש לה הרבה מה לספר ולהראות, על עצמם ועל יפן ועל מה שבין יפן לכאן.
ומה נשאלו? מה דעתם על מזכרת בתיה.

אז הנה, בקושי עבר יום כיפור וכבר דברתי דופי.
ואנשי העידן החדש יקפצו ויאמרו כי צריך לחשוב באופן חיובי.

לכן אנסח את דברי מחדש כמשאלות חיוביות:

א. אנא התאימו את הכותרת למציאות.
ב. ישנם דברים רבים להתעניין בהם, והייתי שמח לקרוא עליהם, ביניהם גם מה שמעבר למזכרת בתיה, למשל עולמם של האנשים שלפניכם.

בהצלחה.

עדכון:

מאחר שקוראים נכנסים עדיין לרשימות הישנות האלה, אציין כי "הירחון" הזה חדל להופיע, ובצדק.


העיר ו[העדר] הביקורת: מה נדע מהמידע, חלק א

הצנוע בעלונים והחוברות שקבלנו לאחרונה מהמועצה המקומית והמתנס היה דף מקופל של "מידע לתושב – דוח נתונים לתושב לשנים 2010-2011". כמדומני שקבלנו דפים או חוברות כאלו גם בשנים קודמות, אבל מי מסתכל בהם?

הפעם הסתכלתי. "אני מתכבד להגיש לכם …" כותב לנו דהן, ראש המועצה. אז הוא מגיש לנו את המידע ממש באופן אישי. מידע מועט שבמועט, יש לומר, אבל בכל זאת מצאתי בו כמה פרטים מעניינים.

הפרט הבולט ביותר הוא מספר התושבים. כבר בשנה שעברה הוא גדל אל מעל לאחד עשר אלף. מבחינת האוכלוסיה (זה לא תנאי מספיק), כבר אפשר להכריז על מזכרת בתיה כעיריה. כבר זמן רב שאיננה המושבה הקטנה שהיתה פעם. גם איננה "יישוב כפרי".

הגיע הזמן שמנהלי העיר, ראש המועצה, במיוחד, יתחילו להבין שצריך לנהל את מזכרת בתיה כמו עיר, לא כמו חנות מכולת. צריך להתחיל להבין כי צריך גם לתכנן את מזכרת בתיה כמו עיר, לא כמו כפר.

פרט מעניין שני, בולט הרבה פחות, נמצא בתרשים פרוסות העוגה "משרות עובדים לפי מחלקות": 0.25 (רבע משרה) לביקורת. זהו הקו האדום הדקיק שמימין בקבוצת הפרוסות השמאלית (כל המחלקות מחוץ לחינוך). נראה נתון תמים וחסר עניין. האומנם? לקרוא את ההמשך »