פרפורים של סוף העריצות

דברים מוזרים קורים במזכרת בתיה, בעקבות הבחירות המקומיות. ראש המועצה הישן נתקל במציאות חדשה.

ראש המועצה הקודם, מאיר דהן, זכה פעם נוספת בראשות המועצה, אבל איבד את הרוב שהיה לו במועצה הנבחרת עצמה. ברשימה קודמת, אמרתי כי הוא ייאלץ ליצור קואליציה כדי לקבל תמיכה של לפחות שני מושבים נוספים, אם הוא רוצה שהמועצה תתמוך בו בעקביות. נראה שעד עתה לא הצליח ליצור לעצמו קואליציה כזו.

במה שנראה כפעולת ייאוש, לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מחוויות וועדת קלפי במזכרת בתיה (3)

האירוע השלישי שאספר עליו, הוא החמור ביותר, חמור באמת:
"מנהלת הבחירות" במזכרת בתיה (ממלאת התפקיד של "נציגת שר הפנים") עצרה את הבחירות בקלפי, ואיימה לסלק בכח את יו"ר וועדת הקלפי (אותי) מפני ששמר על החוק, וזאת כדי שמזכירת הוועדה תוכל לעבור על החוק. היא ניצלה את הכח שהיה בידה בפועל (שוטר שנשמע להוראותיה) כדי להשליט את שרירות ליבה ללא סמכות ובניגוד לחוק.

זה היה, לדעתי, הפגנה של אגו – אני אמרתי, אז אראה לך, וישראלי מאד – יש חוק, אבל רק לאחרים, לי מותר כי … . אבל השאלה כאן היא אם זה בתחום המותר, שנציג השלטון שהכוח בידיו (להבדיל מהסמכות) ישתמש בו ללא סמכות,  וכדי לעבור על החוק.

הוויכוח נסב על לקרוא את ההמשך »


מחוויות וועדת קלפי במזכרת בתיה (2)

האירוע הזה מצביע לפחות על תפקוד לקוי של וועדת הבחירות המקומית ושל מנהלת הבחירות מטעם משרד הפנים. מבחינתי זה היה אירוע מרגיז קטן, אבל מבחינת הבחירות, זו היתה עדות לניהול בלתי תקין של הליך הבחירות. אני מספר כאן את הדברים רק כפי שאני חוויתי אותם. מה היה קודם, ומי עשה מה ולמה, או ליתר דיוק – לא עשה, לא היו לי אמצעים לחקור.

בבחירות מקומיות, אמורה להיות לכל יישוב "וועדת בחירות", המנהלת את הליך הבחירות. הוועדה הזאת היא פוליטית, בעיקרה – ממנה אותה המועצה המקומית, וסיעות המועצה המקומית אמורות להיות מיוצגות בה. וועדת הבחירות אמורה למנות את חברי וועדות הקלפי, ויו"ר וועדת הבחירות חותם על כתב המינוי. במזכרת בתיה, יו"ר וועדת הבחירות היה מאיר דהן, ראש המועצה היוצאת, ומועמד בבחירות אלה בראש רשימה בשם "לב".

בבחירות מקומיות, אמור להיות לכל יישוב "מנהל בחירות". מנהל הבחירות הוא נציג של שר הפנים, והוא אמור להשגיח על הפעולה התקינה של וועדת הבחירות. אם וועדת הבחירות איננה ממנה חברי וועדות קלפי כנדרש, זו אחריותו וסמכותו למנות אותם במקומה. גם למזכרת בתיה היתה מנהלת בחירות, שהיתה פעילה, כפי שאספר ברשימה הבאה, אבל לא במקום הנכון.

אני אמור הייתי לקרוא את ההמשך »


מחוויות וועדת קלפי במזכרת בתיה (1)

בבחירות המקומיות שנערכו לפני ימים ספורים, הייתי יו"ר וועדת הקלפי באחת מקלפיות מזכרת בתיה. וועדת הקלפי היא החבורה שיושבת ליד השולחן בחדר הקלפי, בודקת את התעודה שמזהה את הבוחר, נותנת לו את המעטפות לפתקים, ומשגיחה על ההתנהלות החוקית והתקינה של הבחירה. מאחר שחבריה (למעט המזכירה) הם נציגים של רשימות העומדות לבחירה, הם משגיחים גם זה על זה.

אפשר היה לחשוב שזו תהיה עבודה שגרתית: לספור מעטפות, לזהות את הבוחר, למצוא ברשימה, לתת מעטפה לבנה ומעטפה צהובה … (גם לספור את הקולות, אבל לא במשמרת שלי, לפני הצהרים). ובכל זאת היו שלושה אירועים ראויים לציון. כאן אספר על הראשון והקטן שבהם. לכל אחד מהאחרים אקדיש רשימת בלוג בקרוב.

נכנסו לקלפי לקרוא את ההמשך »


מי ניצח ומי הפסיד בבחירות במזכרת בתיה

הבחירות התקיימו, הקולות נימנו. המועצה המקומית, באתרה ברשת, לא הציגה דבר מכל זה.

אז מי ניצח, מי הפסיד ? (פירוט התוצאות, ושמות חברי המועצה, בהמשך).

גבי גאון ושלום קמיל ניצחו.
בלתי מוכרים באופן יחסי, ללא עבר בפעילות במועצה המקומית, וכל אחד מהם קיבל יותר ממושב אחד במועצה המקומית.

יצחק פסטרנק ואהוד אביר לב הפסידו.
לא נבחרו לראשות המועצה וקיבלו רק מושב אחד, כל אחד, במועצה המקומית.

והפסיד מאיר דהן.
אמנם נבחר פעם נוספת לראשות המועצה, אבל קיבל רק ארבעה מושבים מתוך אחד עשר במועצה המקומית.
הנקודה היא שאין לו רוב במועצה. הוא יאלץ ליצור קואליציה כדי לקבל תמיכה של לפחות שני מושבים נוספים, אם הוא רוצה שהמועצה תוכל לתמוך בו באופן עקבי, פחות או יותר. אבל להצטרפות לקואליציה יש מחיר שיצטרך לשלם, והמחיר הזה יכאב לו מאד ויגביל אותו.  מעכשיו, דהן כבר איננו השליט היחיד, הדיקטטור של מזכרת בתיה.

והנעלם הגדול הוא לקרוא את ההמשך »


מנהיג או משרת

במזכרת בתיה כבר התחילה ההתחרות על תפקיד ראש המועצה הבא.

ראש המועצה המכהן עדיין לא הכריז על תוכניותיו, אבל כל התושבים בטוחים ששוב יציג את מועמדותו. שני תושבים אחרים, ידועים כשלעצמם, כבר הכריזו על תוכניתם להתמודד בבחירות.

והנה הופיעה דמות חדשה, איש המסתורין שאינו מגלה מי הוא, המסתתר ומכריז על עצמו כעל המנהיג הנעלם. הסיסמה היא "מנהיג למזכרת", לא פחות. ועל כך רציתי להעיר שתי הערות.

מה אנחנו יכולים לדעת עליו מתוך העמוד שפתח בפייסבוק? מחוץ להתפארות העצמית, כמעט לא כלום. העברית שלו סבירה, לא יותר. אינו שומר שבת. יתכן שהוא נוהג לענוב עניבה. מישהו יודע משהו נוסף?

אבל לא אלה ההערות. ברצוני להעיר על הכרזת המנהיגות.

ראשית, מנהיג אינו מתחבא. מי שמתחבא אינו מנהיג. מין מסע פרסומת המבוסס על חידת מי אני, מתאים לפרסומת מסחרית. כנראה גם לספרי ילדים – ידוע וזכור לטוב "מיץ פטל" של חיה שנהב. אז ישנו לנו כאן פירסומאי, לא מנהיג.

ושנית – וזה העיקר – ברצוני להבהיר לכל מתמודד, אינני צריך ואינני רוצה מנהיג על ראשי. אני רוצה משרת. משרת של הציבור.

בסרט המצויין של אלטמן, "פרק גוספורד", אומרת על עצמה, לקראת סוף הסרט, סוכנת הבית המושלמת (אני מסתמך על הזכרון, אז סלחו לי אם לא דייקתי במילים, אבל אלה הדברים): לקרוא את ההמשך »


המועצה לשימור אתרים – תרבות ההסתרה

תמצית הרשימה: התברר כי מניין הקולות בבחירות לוועד המנהל לא היה נכון, אבל העמותה לא היתה מוכנה לשלוח את המניין הנכון. העליתי לרשת את תקנון העמותה.

ברשימתי האחרונה בסדרת "המשבר במועצה לשימור אתרים" חשבתי שאפסיק לעסוק בעניין לפרק זמן ממושך. והנה לא עברו חודשיים, וידיעות חדשות מצדיקות רשימות חדשות.

הידיעה הראשונה באה מהעיתונאי אלי אלון, ודיווחה על ניגוד עניינים בוועד המנהל של המועצה לשימור אתרים. ברשימתי הקודמת סיפרתי עליה במפורט, ועמדתי על משמעותה המשפטית: לפי מיטב הבנתי – פסילת יו"ר הוועד המנהל מלהיות חבר בוועד המנהל. אוסיף כאן כי זאת לא רק שאלה משפטית. כל מי ששימור אתרים היסטוריים קרוב לליבו, לא ירצה ששיקולי רווח אישי ישפיעו על ההחלטות בענייני שימור (זאת המשמעות של "ניגוד עניינים").

הדבר השני נודע לי במקרה. התגלתה טעות במניית הקולות בבחירות הישירות לוועד המנהל, ב- 16 במרס. לקרוא את ההמשך »