כן ספר על האיסלם, או הבורות כאידיאולוגיה

ראש עיריית נס-ציונה נתן מתנה לבוגרי כיתה י"ב בעיר, ספר על האיסלאם.

היטב עשה.

ראשית, טוב היה אם כל תושבי ישראל היו יודעים משהו על האיסלאם והנצרות, הם היו מבינים מעט יותר טוב את העולם שהם חיים בו, ומכמה צדדים. הם היו מבינים טוב יותר את האמנות, המערבית  והאיסלאמית כאחד. חשוב מזה – הם היו מבינים הרבה יותר טוב את היחס של אומות העולם הנוצריות והמוסלמיות אל היהודים ואל ישראל. בנצרות ובאיסלאם יש לקיום היהודי והישראלי משמעות דתית.

שנית, זהו ספר מצויין. קראתי אותו והוא ברשותי שנים רבות. חסרונו היחיד, כמתנה לצעירים רבים, הוא שהוא עבה מדי – כ-400 עמודים. ספק אם רבים מהם יקראו אותו, ולו מסיבה זו בלבד. אבל אולי יקראו בו מפעם לפעם כשישמעו בחדשות על משהו מהאיסלאם. אפשר לקוות.

אולי היה טוב עוד יותר אם היה נותן לבוגרים שני ספרים דקים יותר, אחד על האיסלאם ואחד על הנצרות, אם ישנם ספרים מתאימים כאלה.

אבל יש למתנה הזאת היבט נוסף: זו ביקורת חדה על מערכת ההוראה (הנקראת בטעות "החינוך"), שבמסגרת הלימודים הסדירים לא לימדה די, אם בכלל, על האיסלאם, ועל הנצרות, ובינינו – גם לא על היהדות.

והתוצאה היא שהבו[ג]רים הם גם בורים בנושאים רבים.

אז אולי ישנו דבר אחד שמערכת ההוראה כן מצליחה לחנך אליו: לבורות כאידיאולוגיה.

היא מפנימה את הרעיון שלא צריך לדעת שום דבר על האיסלאם ועל הנצרות.

כן, וגם על היהדות. וגם על דברים רבים נוספים.

אני זוכר איזו סערה חילונית קמה, לפני שנים, כאשר מורה לספרות ניסה ללמד איזשהם פיוטים מהתפילות.

כאילו כל מי שלומד משהו מייד ממיר את דתו או מתחרד.

או מתחלן, אם הוא לומד פרק בביולוגיה.

אסור ללמוד. אסור לדעת.

האם זו מורשת האיסור לאכול מעץ הדעת?

מודעות פרסומת

אייאן חירסי עלי על מאורעות פריז והאיסלאם

אדחה את המשך הסיפור שהבטחתי על הארנונה שלי והערר עליה, ואומר משהו על התרחשויות הימים האחרונים. אולי זו תהיה התחלה של כתיבה על נושאים שאינם קשורים במזכרת בתיה. ישנו עולם מעבר לשלולית המקומית.

בימי ההתקפות על השבועון "שרלי הבדו" וחנות המכולת הכשרה בפריז, קראתי את הספר "נוודת" של אייאן חירסי עלי. שם היא מסבירה את סכנת האיסלאם באירופה ומזהירה מפניו. היא מזהירה מפני התקינות הפוליטית שלא במקומה, ואי ההבנה של המצב, הנפוצות במערב ומונעות את ההתגוננות מפניה. הספר יצא לאור, במקורו באנגלית, ב- 2010, ובתרגומו לעברית ב- 2014. הפתיע אותי עד כמה היא ראתה כבר אז את מה שהתגלה, למי שלא הבין זאת קודם, בהתקפות האלה.

אני ממליץ מאד לקרוא את הספר הזה. מי שלא קרא אותו, אינו יכול להבין את בעיות המהגרים המוסלמים והאיסלאם באירופה. לקרוא את ההמשך »