עיר או מושבה

השאלה הזאת, אם מזכרת-בתיה היא עיר או מושבה, עלתה פעמים רבות בהקשרים ופורומים שונים.

המשמעות הנסתרת מאחורי השאלה היא
מושבה – טובה, עיר – רעה,
או
מושבה – חיים אידיליים, עיר – גיהינום של סבל,
ולכן
אם אתה אומר שמזכרת היא עיר – אתה רשע זדוני הרוצה רק להרע לנו,
אם אתה אומר שמזכרת היא מושבה – אתה אהוב נפשנו.

האם באמת זה כך? לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

תרבות השקר

ברשימות קודמות כתבתי על נסיון של קבלן להסב מגרש ממסחר למגורים. בתוכנית השכונתית המגרש נועד לבניין למסחר ושירותים כחלק ממרכז שכונתי, והקבלן רוצה, במקום זה, לבנות בו שני בנייני מגורים (בשטח גדול בהרבה משטח הבניין המסחרי, וגבוהים בקומה יותר מכל הבניינים האחרים בסביבה) כתבתי גם על התמיכה שהוא מקבל מהמועצה המקומית ובמיוחד מראש המועצה. כל זה קורה במזכרת בתיה, היישוב המתחבא מאחורי מתחם בילו המסחרי הענקי של קריית עקרון, ליד רחובות.

סיפרתי כי הוועדה המחוזית ("וועדת המשנה להתנגדויות") הבינה את הצורך התכנוני בתוכנית המקורית, ופסקה נגד ההסבה הזאת. חשבתי אז שזה סוף הפרשה – וטעיתי. לרשות מקומית ישנה זכות לערור על החלטה כזו לפני המועצה הארצית לתכנון ובניה – הגוף התכנוני העליון של ישראל. והיא עררה, וגם הודיעה על כך (בסוף השבוע שעבר) באתר שלה ברשת, וגם זיכתה את כולנו ביכולת לקרוא את כתב הערר. "כתב התביעה" היא קוראת לו בהודעה ברשת.

"כתב תביעה" הוא כינוי לא נכון כאן – זה רק ערר – אבל הוא מתאים מבחינת אופיו כהתקפה על עו"ד יצחק פסטרנק, הוא המתנגד שהוועדה קיבלה את התנגדותו. בתפיסה של מר דהן, ראש המועצה המקומית, ההתקפה הזאת היא כנראה תמצית מהותו של הערר. מבחינה עניינית,  הפרשה מעלה שאלות כבדות על מהותו של תכנון יישובי (במכוון אני נמנע כאן מהכינוי המקובל "תכנון עיר"), על אופיה של מזכרת בתיה כיישוב, ועל מינהל תקין. חילוקי הדעות בשאלות אלה ראויים לדיון רציני ומעמיק (ואולי עוד אחזור לשאלות אלה בנסיון לתרום משהו לדיון בהן), אבל בכתב "התביעה" הן מחווירות ליד המתקפה האישית על עו"ד פסטרנק.

התקפה אישית יכולה להיות לגיטימית, אם, לפחות, העובדות המובאות בה הן נכונות. כאן, בכתב "התביעה" הזה, כפי שאראה מייד, לא כולן נכונות. זה המקום להדגיש כי השאלה המשמעותית כאן איננה מה אמר או לא אמר פלוני או אלמוני. העניין המשמעותי הוא חדירת תרבות השקר לשיח של מזכרת בתיה בעניינים מקומיים. לקרוא את ההמשך »


סיפור על מרכז שכונתי ומגרש, חלק ז, הסוף

ברשימות קודמות, לפני יותר משנה, סיפרתי על מרכז שכונתי מתוכנן שרצו להוציא ממנו מרכיב חשוב – את הבניין למסחר ושירותים. נדמה היה שהוועדה המחוזית שיכורת הכוח איננה מוכנה לקבל התנגדויות לתוכנית הזאת, וזה סופו של הסיפור. מאוחר יותר התברר כי בכל זאת יש המשך  לסיפור, ולפני כחודשיים (5 באוגוסט) אמנם דנה בו וועדת המישנה להתנגדויות (של מחוז מרכז) מחדש.

לאחרונה נשלחה החלטת הוועדה אל המשתתפים – אל המתנגדים, אל חברת הרסוף שרצתה ויזמה להפוך את הבניין לבית מגורים, ואל המועצה המקומית שתמכה ביוזמה. עד להעלאת הרשימה לרשת, הישיבה הזאת אינה מפיעה כלל בלוח הישיבות באתר של משרד הפנים. זה אורך להם די הרבה זמן עד שהם מעלים את הפרוטוקול והתמליל של הישיבה לרשת.

החלטת הוועדה היתה בהחלט מפתיעה – לטובה, הפעם. היא הצילה את המרכז השכונתי. הוועדה החליטה לקבל את ההתנגדויות, בעיקר מהסיבות שהציג עו"ד פסטרנק בהתנגדותו, ולבטל את התוכנית לשנות את ייעוד החלקה ממסחר ושירותים למגורים. הנימוק העיקרי, לפי הפרוטוקול, היה כי מרכז מסחרי אמנם דרוש במרכז השכונה, במקום שהתושבים יכולים להגיע אליו בהליכה.

יותר מזה – הוועדה הכירה בכך שההליך המקורי לא היה תקין, לקרוא את ההמשך »


תוכנית השימור של רחוב רוטשילד – מה כן לעשות

ברשימה קודמת סיפרתי על תוכנית (מה שמקובל לקרוא תב"ע), שהוועדה המחוזית (למעשה וועדת המשנה להתנגדויות) נותנת הזדמנות להתנגד לה לפני אישורה. מספרה זמ/4/238, ומטרתה המוצהרת להוסיף שימושים מסחריים שיהיו מותרים ברחוב רוטשילד, הרחוב הראשי של המושבה הישנה במזכרת בתיה, וקצת גם לידו. הבעיה העיקרית של התוכנית הזאת, כפי שכתבתי  ברשימה שניה עליה, היא שחסרות בה הגדרות ברורות, וישנן בה סתירות רבות, עד שאני תוהה איך התוכנית בכלל הגיעה להיות מונחת על השולחן. זו תוכנית הנראית כפרודיה או כבדיחה יותר מאשר כתוכנית. התוכנית כל כך אבסורדית, שאם יגישו לה התנגדויות – ויהיו שיגישו (ואני ביניהם) – לדעתי אין שום סיכוי שיאשרו אותה.

וועדת המשנה להתנגדויות הזאת, לפני זמן לא רב, שקלה שיקולים תכנוניים נכונים והחליטה החלטה נכונה נגד תוכנית בלתי סבירה אחרת שהמועצה המקומית, ליתר דיוק – מר דהן, רצו לקדם (בעוד ימים אחדים אעלה רשימה עליה). זה נותן תקווה שהוועדה עלתה על דרך חדשה, דרך של החלטות מקצועיות והגונות, בלי העדפה לא עניינית של מקורבים. אני מקווה מאד שימשיכו כך גם בתוכנית שלפנינו עכשיו.

לכן תוכנית רחוב רוטשילד המונחת עכשיו על השולחן בכלל לא מעניינת. אין לה סיכוי. למעשה היא כבר מתה. מבחינת הציבור (לא המתנגדים, הצריכים עדיין לעבוד על התנגדויותיהם), חבל לבזבז עליה זמן נוסף. עכשיו הזמן לחשוב מה אנחנו כן רוצים לעשות ברחוב רוטשילד. איך אנחנו רוצים שהרחוב יראה בעתיד. זו שאלה לא פשוטה שכדאי, למי שזה מעניין אותו, להקדיש לה מחשבה. לא רק להתלונן על לקרוא את ההמשך »


תוכנית השימור של רחוב רוטשילד – תוכנית או בדיחה?

התוכנית הזאת (מה שמקובל לקרוא תב"ע), שמספרה זמ/4/238, זאת אומרת השינוי הרביעי בתוכנית השימור המקורית זמ/238 משנת 1999, אמורה להוסיף שימושים מסחריים שיהיו מותרים ברחוב הראשי של המושבה הישנה במזכרת בתיה ולידו. ברשימה קודמת כתבתי כי הבעיה של התוכנית הזאת כשלעצמה היא שישנן בה סתירות, וכפילויות, וריבוי סמכויות, וחסרות בה הגדרות ברורות. ובמקום שאי הבהירות שולטת, השרירותיות וההפליה יכולות לחגוג. ברשימה ההיא לא פרטתי ולא הדגמתי את זה. אעשה זאת עכשיו.

כשאני מסתכל ברשימה של הסתירות ואי-הבהירויות שלמטה, אני תוהה איך התוכנית בכלל הגיעה להיות מונחת על השולחן. היא נראית לי כפרודיה, כבדיחה גרועה (על חשבוננו, על חשבוננו) יותר מאשר כתוכנית.
הכינו אותה, או בדקו ואישרו אותה, אוסף של אנשים ונשים שאמורים היו להיות מבוגרים, ואחראים, ומנוסים, ומשכילים, ומקצועיים: אדריכלית מתכננת ערים, מחלקת הנדסה של מועצה מקומית ובראשה מהנדס המועצה, לשכת תכנון מחוזית על שלל מתכנניה ויועציה, ולבסוף וועדת משנה להתנגדויות, או לפחות היו"ר שלה, שהיה שותף להכנת התוכנית (את ראש המועצה המקומית אינני כולל כאן עקב העדר מקצועיות תכנונית). ומכל אלה איש לא שם לב שיש בתוכנית הזאת משהו בלתי הגיוני ובלתי סביר?

הנה הפירוט של מה שמצאתי עד עתה (ההדגשות בציטוטים הן שלי). תחילה סתירות מספר:

סתירה 1:

"סעיף 8, מטרת התוכנית: שינוי תכליות מותרות באזור המגורים המיועד לשימור ושחזור …"
"סעיף 10, תכליות מותרות: באזור לשימור ושחזור ובאזור מגורים …"

לפי ההגדרה בסעיף 8, שינוי השימושים המותרים (תכלית היא כינוי אחר לשימוש) חל רק על שני בניינים, לקרוא את ההמשך »


תוכנית השימור של רחוב רוטשילד – האם טובה לנו?

השאלה החשובה ביותר שאפשר לשאול על תוכנית (זאת אומרת תב"ע) שרוצים להחיל עלינו, היא אם היא טובה לנו או אולי דווקא להפך – רעה עבורינו. ברשימה זו אנסה לענות לשאלה זו.

ברשימה קודמת סיפרתי על תוכנית זו, ועל השלטים הלבנים שהופיעו ברחוב רוטשילד במזכרת בתיה ושאמורים היו להודיע עליה. פתרתי שם את חידת התחום שעליו היא עומדת לחול, כי מהשלטים קשה לדעת. סיפרתי כי ההסתרה הזאת של הכתובות היא בלתי תקינה. זה איננו הדבר היחיד שאיננו תקין בשלט. חסר גם המועד להגשת התנגדויות, שחייב היה להיות מצויין. אפילו דבר פעוט כמו גודל השלט לא טרחו שיהיה תקין. והדברים הבלתי תקינים בתהליך שעשו בו את התוכנית – לדעתי אינם תקינים במידה כזו שהם פוסלים גם את התוכנית וגם את הוועדה האמורה לדון בהתנגדויות לה. עכשיו נדלג על כל זה – מן הסתם אחזור לנושאים אלו ברשימות עתידיות – ונגיע לשאלה החשובה.

אבל לפני זה עוד אומר עד מתי אפשר להגיש התנגדויות: לפי חשבוני לפחות עד ה- 1 בנובמבר. אבל זה החשבון שלי. לוועדת ההתנגדויות (השם המלא והמדוייק של הוועדה הוא כנראה "וועדת המשנה להתנגדויות, מחוז המרכז") יכול להיות חשבון אחר, ולכו תתווכחו אתם. בעניין אחר כבר ראינו שהם עלולים לנהוג בשרירותיות גמורה ובניגוד לחוק. ולפי מה שרואים בשלטים, הם מעוניינים להקשות על התנגדויות.

נחזור לשאלה החשובה, האם התוכנית המוצעת להתנגדויות טובה לנו? לקרוא את ההמשך »


תוכנית השימור של רחוב רוטשילד – החידה הראשונה

כבר סיפרתי על השלטים הלבנים שנתלו לאחרונה ברחוב רוטשילד (במזכרת בתיה), ואין סתם אדם יכול להבין אותם. אפילו רק לקרוא את האותיות הצפופות האלה די קשה.  השורה הרביעית לכותרת אומרת כי מדובר בתוכנית להוסיף שימושים מסחריים ברחוב. אבל היכן ברחוב?

מי שיתאמץ, יוכל לקרוא שם כי "… שינויים בתוכנית … השטחים הכלולים … גושים וחלקות: …" ואחרי זה רשימה של מספרים, ללא הכתובות. אבל מי זוכר את מספר הגוש והחלקה אפילו של ביתו הוא? איך סתם אדם העובר ברחוב יכול לדעת אם "השינויים בתוכנית" נוגעים לו, אם לא פורטו הרחובות ומספרי הבתים? על איזה איזור, בדיוק, חלה התוכנית? זו החידה הראשונה שההודעה חדה לנו (ישנן חידות נוספות).

החוק דורש במפורש כי הודעה כזו "תכלול ככל האפשר … ואת הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם". המטרה של הפרטים האלה ברורה: כדי שהתושבים – וגם אחרים – יוכלו להבין אם ההודעה נוגעת להם. ואמנם, בית המשפט המחוזי פסל הודעה שלא פירטה אותם כי "פרטי שם הרחוב ומספר הבית מהווים פרטים חיוניים". גם בג"ץ פסק כי "רשויות התכנון יקפידו על הבאת פירוט מלא בהודעות … אלא בנסיבות בהן אכן מן הנמנע לתת פירוט".

אבל מהו חוק ומהם פסקי דין ובג"ץ שיקבעו לאדוני הארץ מהוועדה המחוזית ומהוועדה המקומית "זמורה" מה לעשות? הכח בידם, או כך נראה שהם חושבים, ומי יאמר להם איך לנהוג?

אז לכל מתעניין, אפתור את החידה הזאת, ויתברר כי הכותרת "ברח' רוטשילד" איננה מדוייקת. הנה מפת הגבולות של התוכנית, אשר הקו הכחול בה מראה בדיוק לקרוא את ההמשך »