סיפור על מרכז שכונתי ומגרש, חלק י-3, איך התאכזבתי מהוועדה לעררים

ברשימתי הקודמת התחלתי להביע את אכזבתי מוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה. זו היתה ישיבה והחלטה על ערר של ראש המועצה המקומית מזכרת-בתיה, על החלטה של וועדת ההתנגדויות המחוזית – פרשה ארוכה. עכשיו אמשיך את ביקורתי על וועדת העררים. התקפתי עליה, אם אתם מעדיפים – היא בהחלט ראויה להתקפה הזאת. את כל טענותי על ההחלטה והוועדה אדגים במובאות או נתונים מההחלטה, או מהתמליל, או ממה שהיה בדיון ולא נכנס לתמליל. אני מתנצל על הפירוט והאורך. לא רציתי להתקיף בלי ראיות.

אזכיר כי הצדדים בדיון ובהחלטה הם אלה: העוררת הפורמלית היא המועצה המקומית, אבל למעשה ראש המועצה (המתייחס לעניין באופן די אישי); המשיבים האמיתיים הם הוועדה המחוזית ועו"ד יצחק פסטרנק; המשיבים האחרים, הוועדה המקומית זמורה והיזם, שהוא החברה הקבלנית הרסוף, דווקא תומכים בערר. אני חושב שמדוייק יותר יהיה לומר כי ראש המועצה והוועדה המקומית זמורה תומכים ביזם.

ברשימתי הקודמת הראיתי, על סמך נושא אחד בהחלטת הוועדה ובתמליל הדיון, כי הגיון והבנת הנקרא אינם נקודות חוזק של הוועדה הארצית לעררים, ובנוסף, כי היא מוטה מראש נגד מתנגדים להחלטה של וועדה מחוזית, שהם בדרך כלל מהציבור. כאן אוסיף ראיות לתובנות אלה, ואדגים גישות מדאיגות נוספות של הוועדה, ואת כל זה רואים לפי ההחלטה שהוועדה עצמה כתבה, ומעט גם על סמך התמליל. הכל כתוב, שחור על גבי לבן, ואני רק קורא, משווה לעובדות, ומנתח כמו שמנתחים ומפרשים טקסט ספרותי.

וזה מה שמצאתי בהחלטה ובדיון, ולכן בוועדה (אבל ישנה גם אפשרות נוספת, לפחות תיאורטית, והיא שלוועדה יש הגיון, יש שכל ישר ובקורתי וכן הלאה …, אבל הפקירה אותם עבור ההטיה הספציפית בדיון המסויים הזה, השולי והמקומי, במחשבה שאיש לא יתעניין ולא יגלה). האם זה אפשרי שאלה המאפיינים של וועדה האמורה להיות רצינית? אבל הכל כתוב, שחור על גבי לבן.

א: הועדה מוטה נגד הציבור ובעד היזם, ויש לה הגיון פגום, ואי-הבנה של תפקיד וועדת המשנה לעררים לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

סיפור על מרכז שכונתי ומגרש, חלק י-2, מי ניצח, מי הפסיד

ובכן הגענו לפרק האחרון, בינתיים, במה שנראה יותר ויותר כאופרת סבוןהדיון בוועדת העררים הארצית והחלטת הוועדה. לפני שאנתח את הדיון וההחלטה, אקפוץ "לשורה התחתונה" של המאבק כהתחרות, או קרב, בין קבוצות שונות – מי ניצח ומי הפסיד (על מה כל העניין? – אנא ראו ברשימתי הקודמת). גם זה לא כל כך פשוט:

ראש המועצה המקומית: במישור העקרוני – הפסיד. גם הוועדה הזאת, כמו המחוזית, קיבלה את עקרונות תכנון העיר שעו"ד פסטרנק התווה. במישור המעשי – לא הפסיד אבל גם לא ניצח, כי דחו את ההחלטה המעשית לאחד הפרקים הבאים. לא דחו את הערר שלו, אבל גם לא קיבלו אותו, אלא החזירו את ההחלטה אל הוועדה המחוזית, והורו לה לבחון מחדש אם בנסיבות העניין הותרת שטחי מסחר "תגשים תכנון מיטבי". בהחלטתה הקודמת היא כבר פסקה לטובת שטחי המסחר, אבל בדיון אמר נציגה כי אולי אפשר היה להפחיתם.

עו"ד יצחק פסטרנק: במישור העקרוני – ניצח. הוועדה קיבלה את עקרונות התכנון שהתווה. במישור המעשי – בדומה לראש המועצה, לא ניצח אבל גם לא הפסיד.

נצטרך לחכות עוד כדי לראות מי יהיה המנצח הסופי במישור המעשי, ומי המפסיד בין שני אלה. אבל ישנם, לדיון הזה, לפחות עוד שני צדדים. האחד היה מיוצג ע"י הוועדה עצמה, והשני, למרות זאת שלא היתה לו שום נוכחות פיזית בדיון, ישנם לו אינטרסים רבים בכל דיון תכנוני, לא רק בתוצאות של הדיון אלא גם בעצם המעמד שהאינטרסים האלה מקבלים בו, והוועדה אמורה היתה לייצג אותו – הציבור:

המועצה הארצית לתכנון ובניה: הפסידה הפסד גדול. וועדת המשנה לעררים שלה התגלתה כאן בקלונה לקרוא את ההמשך »


סיפור על מרכז שכונתי ומגרש, חלק י-1, מנצחים ומפסידים

ברשימה קודמת שאלתי אם הסוף הסופי של הפרשה עומד להגיע.
ובכן התשובה היא עדיין לא. וועדת הערר של המועצה הארצית החזירה את העניין לוועדה המחוזית, לשיקול מחדש. אז שום דבר בייעודו של המגרש הזה עדיין איננו סופי. במלים אחרות – מצפים לנו פרקים נוספים בסידרה הזאת.

ובינתיים, סטטוסים ותגובות אחדים בדפי פייסבוק הקשורים במזכרת-בתיה ראו את העיקר בשאלה מי ניצח ומי הפסיד בפרק הזה (הדיון במועצה הארצית). חלק מהם, מאלה המתקיפים באופן פרוע את עו"ד יצחק פסטרנק, נראים לי מזוייפים. לפחות אחד מהם נכתב בוודאות בזהות מזוייפת, ז"א בשם מישהו שאינו קיים.

ובאמת כבר אפשר לראות מי ניצח ומי הפסיד בסיבוב הזה של המאבק על המרכז השכונתי בשד' בגין. לא מיהרתי לכתוב על זה, קצת מפני שהייתי עסוק בעניינים אחרים, וקצת מפני שרציתי לראות את העניין באופן הרחב והעמוק ביותר שאוכל. שני הצדדים (עו"ד מצד אחד וראש המועצה המקומית מצד שני) טוענים לנצחון. מי צודק?

אבל את סיכום הנצחונות וההפסדים אציג ברשימה הבאה, מחר או מחרתיים. עכשיו תקציר תריסר הפרקים הקודמים בדרמה הזאת לקרוא את ההמשך »


מסיבת ראש המועצה המטורף

קטע מתוך "הארץ תרבות וספרות" של יום שישי, מכתבה על "כתב העת החד פעמי" קילטרטן, 1964. אני מביא אותו כלשונו:

"עליסה בארץ האדריכלות"

מאמר סטירי מתורגם מאת קן ביינס […], הוא פרפרזה צמודה לפרק "מסיבת תה מטורפת" בספרו של לואיס קרול, שגיבוריה הם "ראש המועצה" (בתפקיד הארנב), "הארכיטקט" (בתפקיד הכובען), ו"הציבור" (בתפקיד הנמנמן). זהו מסוג הקטעים שהיו יכולים להכתב גם כיום והוא מדבר בעד עצמו: לקרוא את ההמשך »


תוכנית השימור של רחוב רוטשילד (6) – מה קורה?

זו הרשימה השישית בסדרת רשימות שעד עכשיו לא מיספרתי, על תוכנית (תב"ע) שהמועצה המקומית רוצה לאשר לרחוב רוטשילד, הרחוב הראשי של המושבה הישנה. ברשימות הקודמות סיפרתי על התוכנית ועל ההזדמנות להתנגד לה, שאלתי אם היא טובה לנו, כתושבים, הסברתי כי היא בלתי סבירה עד כדי כך שהיא נראית כבדיחה, כפרודיה על תוכניות, יותר מאשר כתוכנית אמיתית, וחשבתי איזו תוכנית דרושה באמת לרחוב רוטשילד.

ברשימה זו אספר מה נעשה עד עכשיו, ומה קורה, או ביתר דיוק – לא קורה עכשיו.

בסוף אוקטבר 2012 מסרתי ל"וועדת המשנה המחוזית להתנגדויות" את התנגדותי, בצרוף בקשה מקדימה שהוועדה תפסול את עצמה מלדון בתוכנית בגלל ניגוד העניינים המהותי שהיא נמצאת בו, בעניין התוכנית, או לפחות תפסול את התוכנית "על הסף", לפני הדיון במה שיש בה, עקב ההליכים הבלתי תקינים שהוכנה בהם. לקרוא את ההמשך »


סיפור על מרכז שכונתי ומגרש, חלק ט, לקראת סוף סופי?

ברשימה קודמת, על תרבות השקר (שאני סופר כחלק ח בסדרה) , כבר כתבתי שיש המשך לפרשה שחשבתי כי הגיעה לסופה.

ביום חמישי התקיים דיון בוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובניה (הגוף התכנוני העליון של ישראל), בערר של המועצה המקומית שלנו, מזכרת-בתיה (קרי הערר של ראש המועצה, מאיר דהן), על ההחלטה של הוועדה המחוזית בעניין המרכז השכונתי והמגרש.

כבר באותו יום מיהר מר דהן וכתב בדף הפייסבוק שלו על הישיבה הזאת.
אבל לא כל כך דייק בדיווחו.
הנה הדיווח שלו במלואו, וכמה הערות שלי על דבריו ועל מידת "דיוקם".
ההדגשות שלי, והמספרים מפנים להערותי בהמשך הרשימה: לקרוא את ההמשך »


רחוב רוטשילד – הקטע המשופץ

המועצה המקומית של מזכרת בתיה שיפצה קטע נוסף של רחוב רוטשילד – הרחוב הראשי הישן. השיפוץ ממש בסופו, ועד כמה שהבנתי, הוא יפתח היום, לקראת יום העצמאות, אם כי כנראה שעבודות כלשהן עדיין לא ממש נגמרו. עכשיו אפשר להסתכל ולראות מה קיבלנו.

להיבט מסויים של השיפוץ הזה כבר הקדשתי שתי רשימות :
בראשונה סיפרתי על קווי המתח הגבוה לאורך הרחוב, וכי המועצה המקומית מבקשת, כהקלה בהיתר הבניה הדרוש לשיפוץ הרחוב, שלא להטמין אותם בקרקע כפי שהתב"ע מחייבת
בשניה העליתי את המחשבה שדחו את השיפוץ, עקב התעניינות התושבים בהטמנת הקווים, וטעיתי.

מה עשו בקווי המתח הגבוה? השאירו אותם כקווים עיליים. כשאמרו לי כי החליטו למשוך את התוכנית, הכוונה לא היתה לדחות את השיפוץ, אלא רק לבטל את הבקשה להקלה. במילים אחרות – להשאיר את הקווים העיליים כעיליים בלי לעבור את ההליכים הדרושים לקבלת היתר להשאיר אותם כעיליים.

אז מה קרה כאן? לקרוא את ההמשך »