זכויות היוצרים שלי על הפנורמה של מזכרת בתיה שבכותרת הבלוג הזה – תבעתי וזכיתי בפיצויים
פורסם: 18 בינואר 2020 נושאים: הבלוג, המועצה המקומית, חוק ומינהל תקין, תכנון ובניה, תרבות הכאילו | Tags: אי תקינות, העתקה, הפרה, זכויות יוצרים, חובת הגינות, מזכרת בתיה, מינהל התכנון, מינהל תקין, פיצויים, פנורמה, תביעה, תצלום השארת תגובהאת הפנורמה של מזכרת בתיה שבכותרת כל רשימה בבלוג הזה, ערכתי מתוך צילומים שצילמתי. ברור שזכויות היוצרים הן שלי. אמור להיות ברור גם שאם מישהו רוצה להציג אותה, להשתמש בה באופן כלשהו, הוא חייב לקבל את רשותי. לציין שאני הוא יוצר הפנורמה. מובן מאליו, לא?
מתברר כי לא לכולם.
למועצה המקומית מזכרת בתיה, למינהל התכנון במשרד האוצר (לשעבר במשרד הפנים), למשרד התכנון "פרחי- צפריר אדריכלים", ולמשרד "חושן ניהול פרויקטים" זה לא היה ברור. או אולי זה היה ברור, אבל לא אכפת היה להם. מה להם ולזכויות של אחרים?
הם העתיקו את הפנורמה מהרשת. כן, בדיוק, פיקסל פיקסל. ושמו אותה כתמונת כותרת על הדוח שלהם. על כל עמוד שער של דוח או של פרק. 19 פעמים בשלושה דוחות שלהם. שמותיהם או סמליהם מופיעים בשער הדוחות, מסביב לפנורמה, כאילו היא שלהם.
אז תבעתי אותם, כל הארבעה, על הפרת זכויות יוצרים, וזכיתי בפיצויים של 20,000 ש"ח:
אז הנה יש לי סיפוק מסויים מהתביעה.
אפשר לומר שצריך הייתי לשמוח על ההערכה, האמנותית או התיעודית, שיצירתי זכתה בה, בכך שבחרו בה להעתיק אותה. אז מדוע לא שמחתי? לא רק מפני שלא ביקשו רשות ולא נתנו קרדיט. הם שמו את יצירתי בכל השערים, וזה הפך אותה לסמל המזהה של הפרוייקט שלהם, ואילו אני חשבתי על הפרוייקט הזה שהם אינם עושים את עבודתם כראוי, גם בגלל העמדת הפנים כאילו הם משתפים את הציבור, אבל רק כאילו, ובעיקר מפני שככל שיכולתי לראות, הם אפילו לא ניסו לפתור, וכנראה בכלל לא הבינו, לפחות חלק חשוב מהבעיות האמיתיות של מזכרת בתיה. או אולי סתם ניסו לעשות לעצמם חיים קלים. לא רציתי להיות מקושר אל הפרוייקט הזה כתומך בו.
הנה אחד מעמודי השער של הדוחות. המבקרים בבלוג זה יזהו את הפנורמה (אחרי התביעה הורידו אותה מהדוחות המוצגים ברשת, באתר של המועצה המקומית, והחליפו במעין מפה עלובה של מזכרת בתיה):
אוסיף רק שאינני היחיד שהם העתיקו תצלום שלו לדוח בלי לציין את המקור ואת בעל זכויות היוצרים, ולכן אפשר להסיק כי לא קיבלו רשות. מתוך 117 תצלומים שישנם בדוח הזה (מחוץ לתמונת הפנורמה המופיעה בו 10 פעמים), רק ליד רבע מהם (28) צויין המקור או הצלם (רבים מהם תצלומים ישנים מהארכיון ההיסטורי של מ"ב). ליד 89 לא. מי צריך את הטרחה וההוצאה של בקשת רשות, ציון היוצר, אולי קבלת סירוב, אולי דרישת תשלום?
ומינהל התכנון, המוסד התכנוני הגבוה של מדינת ישראל, שהפרת זכויות היוצרים נעשתה תחת הכותרת שלו? בכלל לא איכפת לו. לאורך כל התביעה טען שהפרת זכויות היוצרים בפרוייקטים האלה בכלל לא מעניינו.
מינהל התכנון הוא שהזמין את הפרוייקט, עבור מזכרת בתיה, הוא שמממן אותו, והוא האחראי לו, לניהולו ולבקרה עליו, ולפרסום הדוחות תחת כותרתו. וזה רק אחד מאחדים שהזמין ממשרד התכנון הזה, ואחד מרבים שהזמין ממשרדי אדריכלים אחרים. בכל הדוחות של פרוייקטים כאלה שמצאתי ברשת, כולם תחת הכותרת של מינהל התכנון, מצאתי תצלומים ללא ציון שם היוצר או המקור. אז נכון שיש בחוזה סעיף האוסר הפרה של זכויות יוצרים, אבל ההפרה החוזרת מוכיחה שמינהל התכנון מתעלם מהסעיף הזה בעקביות. כל משרד תכנון יכול להבין מזה שמינהל התכנון נותן לו רשות בפועל להעתיק תצלומים בלי להתחשב בזכויות, ובלי לשלם ולטרוח. ועובדה היא כי הם עושים את זה. מבחינה זו מינהל התכנון אחראי להפרות זכויות היוצרים יותר מכל משרד תכנון.
ונקודה נוספת: מינהל התכנון והמועצה המקומית הן רשויות. הן חייבות להתייחס אלי, כאזרח ותושב, בהגינות. זו חובת ההגינות החלה על רשויות. כך פסק בית המשפט העליון. כלפי, הן לא קיימו את חובת ההגינות.