איך לקשור עניבה בקשר משולש סימטרי (שווה צלעות, פחות או יותר)

עניבה היא קישוט-לבוש מקובל לגברים, בנסיבות המחייבות עניבת עניבה, או להשלמת לבוש חגיגי או פורמלי, או למראה מכובד ואלגנטי. ישנה כיום נטיה גוברת, ומבורכת, לוותר על העניבה בנסיבות לא מאד פורמליות, אבל עדיין היא מתבקשת בהזדמנויות רבות, תמיד על חולצת כפתורים, בד"כ מתחת למקטורן. ומתברר שגברים רבים מתקשים בקשירת עניבה, או שהם יודעים קשר אחד בלבד, שלא תמיד מתאים לעניבה (על התאמה זו בהמשך).

אבי לימד אותי קשר אחד, הקשר האיטלקי (שהוא קרא לו "אמריקאי"). הספר שאני מזכיר למטה, גילה לי את "תורת הקשר" הרחבה, שממנה למדתי אפשרויות נוספות. את הגישה המעשית ש"זיקקתי" מהן, אני משתף כאן עם כל מתעניין.

כאן אני מציע משפחה של ארבעה קשרי עניבה דומים, בגדלים שונים, מתוך עשרות הקשרים האפשריים. מחוץ לקשר רביעיה (Four in Hand), הפשוט יותר אבל לא סימטרי, אלו הקשרים המקובלים ביותר. המשותף לארבעת הקשרים האלה שלכולם צורה סימטרית, פחות או יותר, של משולש שווה-צלעות, ושאין צורך לזכור את כל סידרת הצעדים של כל קשר. כדי לבחור את הקשר המבוקש, מספיק למצוא בטבלה את הצעד הראשון לקשירת הקשר, ולזכור את שיטת הקשירה המשותפת לכולם.

אינני מרבה לענוב עניבות, אבל כאשר כן, זה סוג הקשר שאני מעדיף, במיוחד שני הראשונים – האיטלקי (המכונה גם ניקי או אמריקאי) וחצי-וינדזור.

מצב ההתחלה לקשירת עניבה

ישנם רק שני מצבי התחלה אפשריים לקשרי עניבה. כל קשרי העניבה כולם מתחילים באחד משניים אלה, כפי שהם נראים במראה שעומדים מולה:
צווארון החולצה מורם, העניבה תלויה מסביב לצווארון כשזנבה (הקצה הצר) תלוי משמאל על החזה, וראשה (הקצה הרחב) מימין, הצד התלוי של ראש העניבה ארוך יותר מאשר מצד הזנב, והם מוצלבים כך, לפי הצד הפונה החוצה של העניבה:

במצב ההתחלה השמאלי בתרשים, צד התפר של העניבה כלפי חוץ. לא לדאוג. בעניבה הקשורה, הצד ללא התפר יהיה בצד החיצוני של הקשר ושל ראש העניבה, והוא, והצווארון, יכסו את התפר בזנב העניבה ומסביב לצוואר.

חשוב להתאמן בקשירה, גם כדי לקבל קשר יפה, אבל במיוחד כדי למצוא את נקודת ההצטלבות הנכונה, בצד הראש של העניבה המסויימת (מקום ההצטלבות בצד הזנב אינו חשוב), שבה מקבלים את אורך העניבה הרצוי.

שימו נא לב שהעניבה המקיפה את הצוואר, ביחד עם הזנב (נתעלם מראש העניבה), יוצרים את האות Y, והיא מחלקת את השטח לשלוש גזרות: שמאל (L) , ימין (R), וצוואר (C).

המשך הקשירה

מכל אחד ממצבי ההתחלה אפשר להעביר את ראש העניבה, מסביב לזנב,
או לימין (R), או למרכז, ז"א ללולאה שמסביב לצוואר (C),ואח"כ להמשיך מגזרה לגזרה לפי הסדר:

C, אח"כ R אח"כ L אח"כ שוב C …
או
R, אח"כ C אח"כ L אח"כ שוב R …

עד שמגיעים לסיום. זאת שיטת הקשירה המשותפת לארבעת הקשרים.
מגיעים לסיום כאשר הראש יוצא מ-C כלפי חוץ (לא חשוב אם הוא בא מימין או משמאל), ואז מכניסים אותו כלפי מטה מתחת לכריכה האחרונה (נסמן זאת ב- T):

סיום הקשר

מחזיקים בקשר ביד אחת ומותחים את ראש העניבה כלפי מטה, כדי להדק את הקשר. אח"כ מקפלים את הצווארון למצב הנכון, חוזרים להחזיק בקשר ומושכים את זנב העניבה כדי להדק אותה מסביב לצוואר, ולבסוף נותנים לקשר את העיצוב הסופי הרצוי בלחיצה באצבעות. מוודאים שהקצוות התלויים התקבלו באורך הרצוי, ומכניסים את זנב העניבה ללולאת הבד שישנה, בד"כ, בצידו האחורי התחתון של ראש העניבה.

הקשרים השונים

כל התחלה מתוך ארבע ההתחלות האפשריות, מכתיבה את סוג הקשר, מבין הקשרים המשולשים שווי הצלעות:

צד התפר למעלה (הציור למעלה, משמאל), => C … קשר איטלקי  (5 צעדים, הקטן ביותר)
הצד החיצוני למעלה (הציור למעלה, מימין), => R … קשר חצי-וינדזור (6 צעדים, המקובל ביותר)
הצד החיצוני למעלה (הציור למעלה, מימין), => C … קשר וינדזור  (8 צעדים)
צד התפר למעלה (הציור למעלה, משמאל), => R … קשר הנובר  (9 צעדים, הגדול ביותר)

בשימוש בסימונים (L, R, C ו-T), כאשר כל אות מבטאת את הגיזרה שמעבירים אליה בכל צעד, מסביב לקשר, את ראש העניבה, נוכל לתאר בקיצור את כל הצעדים, בכל קשר, בנוסחה (הנקראת משמאל לימין):

קשר איטלקי:                                                            L(seam side)=>CRLCT
קשר חצי-וינדזור:                                                      L(right side)=>RCLRCT
קשר וינדזור:                                                        L(right side)=>CRLCRLCT
קשר הנובר (ב-C הראשון ממשיכים, לא מסיימים): L(seam side)=>RCLRCLRCT

בנוסחה כזאת אפשר לתאר גם קשרים אחרים, לדוגמה
קשר רביעיה (Four in Hand), קשר מקובל,  פשוט, קטן ולא סימטרי: L(right side)=>RLCT

בחירת הקשר

לא אכתוב על שיקולים של טעם, אופנה ואסתטיקה,  רק על שיקולים טכניים של התאמת סוג הקשר לגודלו הסופי הרצוי, ולאורך העניבה.

ראשית, כל צעד בקשירה מוסיף שכבה לקשר. ככל שישנם בקשר צעדים רבים יותר, הוא נעשה גדול יותר. בנוסף, עניבה צרה מבד דק ורך יוצרת קשר קטן, ועניבה רחבה מבד קשה ועבה יוצרת קשר גדול יותר באותו מספר צעדים. לכן, אם הקשר נראה קטן או גדול מדי, אפשר לתקן זאת בבחירת קשר במספר שונה של צעדים.

ושנית, קשר רב צעדים משתמש בחלק גדול יותר מאורך העניבה. אם העניבה ארוכה מדי, אפשר לתקן זאת בבחירת קשר גדול יותר, ואם קצרה מדי, בבחירת קשר קטן יותר.

לסיכום, היכולת לקשור כמה קשרים שנראים דומים מבחוץ, נותן לכם אפשרויות התאמה, בלי לשנות את הסגנון, שאין למי שיודע לקשור רק קשר אחד.

ירח 2019-04-21

הציורים, וכן שיטת הסימון בנוסחאות (בשינויים קלים) –  מתוך The 85 Ways to Tie a Tie מאת Thomas Fink ו- Yong Mao , בהוצאת  Fourth Estate, שנת 1999.

---