תיקון מערכת ההוראה (5) – העתיד (א) – למי ניתנה הנבואה

מה אפשר לומר על העתיד?

הרבה. אפילו האמירה הפשוטה שאיננו יודעים מה יהיה, היא משמעותית וחשובה לתוכנית הלימודים. ואפשר לומר יותר.

אבל תחילה צריך להתגבר על דעה קדומה נגד תחזיות.

פעמים רבות לאין ספור אני שומע את האמירה, שכבר הפכה לאימרה, "אתה יודע למי ניתנה הנבואה". הכוונה היא לאימרה "מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות". לעתים מצטטים את האימרה עצמה, לרוב בשיבוש. המשמעות המיוחסת לאימרה היא תמיד "רק טפשים מחווים דעה על העתיד".

אני אינני אוהב את האימרה הזאת. היא לא הוגנת, היא לא טובה, ואינה נכונה. ומה שמצחיק הוא שמי שמעלה אותה איננו יודע מה באמת כתוב במקור שהיא לקוחה ממנו.

בדרך כלל האמירה נאמרת נגד מישהו המדבר על העתיד, מנסה לחזות את העתיד, מנסה לשקול את המצב, או מה שנעשה עכשיו, או מה שצריך לעשות עכשיו, לאור מה שיקרה, או עשוי לקרות, בעתיד. מי שאומר את האימרה הזו, מעלה אותה כדי להתחמק ממחשבה, או מגילוי מחשבותיו, או כדי להגן על דעה שאיננה מתחשבת בעתיד, או כדי לשלול את דעתו של מי שכן מנסה להתחשב בעתיד, וזאת מבלי לדון במה שיכול לקרות בעתיד. בקיצור, משתמשים באימרה הזאת כדי לא לחשוב, או כדי לא לדון.

אבל מי שיבדוק את המקור לאימרה הזאת, בתלמוד הבבלי בבא בתרא דף יב עמודים א,ב, ימצא שהשימוש הזה באימרה הוא ההיפך של מה שהמקור התכוון אליו!

שם נאמרים שני דברים על הנבואה, לכאורה הפוכים: פעם "אמר רבי אבדימי דמן חיפה: … וניתנה לחכמים" (והוסיף אמימר "וחכם עדיף מנביא") ופעם "אמר רבי יוחנן: … וניתנה לשוטים ולתינוקות" (שוטים כאן הם חסרי דעת, חולי נפש, סובלים מפיגור שכלי, לא טפשים, ותינוקות הם ילדים).

החכמים תמהו על ייחוס הנבואה לשוטים ולתינוקות. כהסבר, סיפרו אנקדוטה על חכם ששמע ילד אומר סתם דברים בלתי נכונים, אבל הדברים האלו העלו בלבו רעיון, והוא הלך והגשים אותו, בתבונה, תכנון, עורמה ומאמץ.

במילים אחרות, רעיונות יכולים לבוא ממקורות בלתי צפויים, אבל כדי לפתח אותם דרושים חכמים, או במונחים של ימינו – אנשים חושבים ומשכילים.

אם נניח לשאלה מהי הנבואה במסורת,
ונבין נבואה במובן של תחזית, ז"א בדיקת האפשרויות של התרחשויות עתידיות, סבירותן, מה יכול להוביל להן, ומה משמעויותיהן,
אני חושב שחיזוי העתיד הוא חובתם של אנשים חושבים ומשכילים, ובוודאי של כל מי שרוצה לתכנן משהו. כל תכנון מכוון לעתיד, ומערכת ההוראה בכלל זה.

מי שמדבר על הוראה מתאימה למאה ה-21, חייב לחשוב לא על פני העולם כיום, אלא על פני העולם של בעוד שלושים או ארבעים שנה. זה העולם שתלמידי ההווה יחיו בו רוב חייהם.

 

 



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s