על מערכת ההוראה (2) – תפקידיה

השאלה הראשונה שצריך לשאול, כשרוצים לבנות בסיס מחשבתי למערכת ההוראה (זו שנקראת, בטעות, לדעתי, מערכת החינוך), לשם מה אנחנו צריכים אותה? במילים אחרות – מה היא צריכה לתת לנו בעולם ובמקום שאנחנו חיים בהם כיום?

בעולם שהמין האנושי התפתח בו, עולם יציב של קבוצות קטנות של ציידים-לקטים, לא היה צורך במערכת הוראה ממוסדת. מבוגרי הקבוצה השגיחו על כלל הילדים, גם כאשר הוריהם היו רחוקים, הם גדלו בתוך המערכת החברתית שיחיו בה כל חייהם, ולמדו את כל מה שמבוגר אמור לדעת מתוך התבוננות, הקשבה, חיקוי, והסברים של המבוגרים. לכאורה זה תהליך הדרגתי שהילד הופך בו למבוגר, היודע ומיומן בכל מה שמבוגר אמור לדעת, בדיוק כמו אבותיו, בלי מיסוד של התהליך, אם כי גם שם ישנם, במקרים רבים, לפחות, שלבים וטקסי מעבר ואפילו מבחני מעבר פורמליים.

העולם שלנו, שאחנו חיים ופועלים בו, שונה מאד. הוא נרחב ומורכב ומגוון. אפילו במהלך יום אחד בלבד אנחנו עוברים פעמים אחדות מסביבה לסביבה, ממערכת למערכת, לכל אחת מאפיינים חברתיים וטכנולוגיים שונים, המצריכים מיומנויות וידע שונים. ולבסוף, הוא משתנה במהירות שאיש לא יכול היה לתאר לעצמו בימים עברו.

המשפחה הרחבה לרוב איננה נמצאת בקרבת המשפחה הגרעינית, וגם החוג החברתי מפוזר, ואין מי שישגיח ויטפל בילדים בהעדר הוריהם מהבית. גם המערכת החברתית של המבוגרים שונה מאד מסביבת הביתית של ילדים. היא כוללת, בין השאר, את סביבת התעסוקה, הסביבה הכלכלית מעבר לתעסוקה, והסביבה של השלטון והשרותים, שבדרך כלל אין לילדים שום אפשרות להתנסות בהן. ולבסוף, הידע שילדים צריכים כדי לחיות ולתפקד כמבוגרים התרבה והתרחב. אין להורים שום אפשרות להקנות אותו לילדים, אם מפני שאינם יודעים את כל מה שראוי כי ילדיהם ידעו, ואם מפני שאין להם זמן מספיק כדי ללמד אפילו מעט ממנו.

ואת כל החוסר הזה צריכה מערכת ההוראה למלא:

  1. להשגיח על הילדים ולספק להם את צורכיהם בזמן שהוריהם עובדים ונמצאים רחוק מהבית.
  2. לספק להם סביבה שתאפשר להם סוציאליזציה בסביבה דומה לעולם שמחוץ לחוג המשפחה.
  3. ללמד אותם את מה שאדם צעיר צריך לדעת כדי שיוכל לחיות ולתפקד, ובעולם של ימינו – כדי להמשיך להתפתח.

אלה שלושת הדברים, הם כוללים הכל, והם דרושים ביחד. אי אפשר לדרג אותם לפי מידת חשיבות או להפריד אותם לתהליכים נפרדים. הם נעשים, או קורים, ביחד.

בציבור ובאצעי התקשורת מדברים בעיקר על התפקיד השלישי, הלימודים וההוראה. זו טעות. כל השלושה חשובים. לא אומר "במידה שווה", מפני שאין להם מידה, אבל לשלושתם משמעות לחיי היוצאים ממערכת ההוראה, ואין אפשרות ליצור מערכת הוראה סבירה בלי שלושתם ביחד. אנשי ההוראה נוטים לזלזל במיוחד בתפקיד הראשון, שהם מכנים בבוז "שמרטפות". אין שום הצדקה לזלזול הזה. ראשית, מספיק להקשיב להורים כשהם מדברים על שביתות מורים, או על חופשות קיץ וחגים בביה"ס, או להבדיל – לאחר תאונה שקרתה בביה"ס, כדי לדעת עד כמה התפקיד הזה חשוב. שנית, ההשגחה על הילדים היא התשתית לכל השאר, ואופן המילוי של תפקיד זה משפיע על כל השאר.

ברשימות הבאות אכנס יותר לכל אחד מתפקידי מערכת ההוראה.

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s