על מערכת ההוראה (1) – ביקורת על הביקורת

בעתון "הארץ" של לפני כשלושה שבועות (יום שישי 31 באוגוסט) התפרסמו שתי כתבות על מערכת ההוראה בישראל (זו המכונה בטעות, לדעתי, מערכת החינוך) האחת במוסף והשניה במרקר, האחת שיחה עם "מומחים לחינוך", והשניה עם "פרופסור לחינוך". בעקבותיהן התפרסמו, במוסף שלאחריו (7 בספטמבר), תגובות רבות.

מכל זה למדתי

  1. כי יש עניין רב ונרחב במערכת ההוראה. אין פלא. כולנו למדנו או עדיין לומדים בה, או ישנם לנו ילדים או נכדים שלומדים או ילמדו בה, ורובנו אינם אדישים לה.
  2. כי יש עליה ביקורת רבה וכללית.
  3. וכי איש אינו יודע, או לפחות כי אין הסכמה בשאלה, מה באמת צריך לעשות במערכת הענקית הזאת, ואפילו לא מה לרצות ממנה.

הדברים שנאמרו היו בתחום שבין נכון אבל לא ממש מועיל לבין שטויות מוחלטות, שלא לדבר על סתירות – זה אומר כך  – למומחי החינוך יש טענות קשות במיוחד כלפי ההורים, וזה ההיפך – מפצירים בהורים להיות מעורבים.

מצד אחד מבקרים את ביה"ס שמלמד כמו במאה ה-19, ומצד שני, כשהדגימו את השיטה "החדשנית" (חדשנית?) של למידה לפי פרוייקטים, הדוגמה היא תכנון של מתקן בטכנולוגיה של המאה ה-19 (גשר. לגשרים ישנם היבטים נוספים, שהתגלו רק במאה ה-20, כמו התגובה הדינמית של גשר לרוח צידית, שאין שום אפשרות סבירה ללמוד אותם בבי"ס תיכון ברמה הדרושה לתכנון). מדברים על אתגרי המאה ה-21, אבל מאה זו רק התחילה ואיש אינו יודע מה עתידים להיות האתגרים, או הכישורים הדרושים לה (אחדים מהם אני יודע, אבל הם לא כלולים בסיסמאות של אנשי החינוך – על כך באחת הרשימות הבאות על מערכת ההוראה. ואגב, יש למערכת ההוראה מה ללמוד מגשרים, וגם לזה אגיע, אני מקווה, באחת הרשימות הבאות).

מעניינת במיוחד ההתנפלות על המתמטיקה (שנאמר עליה כי היא מקצוע הרסני מבחינה חינוכית, לא פחות). ושאלות מטופשות כמו הדוגמה למיותרות של המתמטיקה (מי פתר משוואה עם שני נעלמים בשבוע האחרון?) אפשר לשאול על כל תחום (ספרות: מי שיחק בשבוע האחרון במחזה של שקספיר?, או של חנוך לוין, אם אתם מעדיפים, או ביולוגיה: מי הטיל ביצה בשבוע האחרון?).

אף אם נתעלם מהסתירות והאבסורדים, הבעיה העיקרית בדברים שהובאו היא הפרגמנטציה המחשבתית. איש לא הציע קווים מנחים מעשיים למערכת ההוראה בכללה (למעט הרעיון, הנכון לדעתי, להתחיל מהקיים). מאוסף של פרטים בלי מחשבה כוללת אי אפשר לבנות מערכת, ועוד לרצות שתפעל היטב.

אבל למה בכלל לשאול אנשי חינוך? הרי את המערכת הקיימת, זו שאותה הם מבקרים, מקיימים אנשי החינוך, ובידם לשנות אותה. אם הם כל כך חכמים ויודעים מה צריך לעשות, איך המערכת כל כך כושלת?

בקיצור, בכתבות האלה ובתגובות, לא נמצא תשובה מחשבתית לשאלה "הגדולה", איזו מערכת הוראה אנחנו צריכים, ומה היא צריכה לעשות.

אבל הן גרמו לי לחשוב על כך, וישנם לי רעיונות אחדים בעניין. ברשימות הבאות אני מתכוון לנסות לענות לשאלות האלה מאלף, כאדם חושב, לא כ"איש חינוך". ואם יהיה לרשימות האלה קורא, הוא יוכל לגבש לעצמו את דעתו הוא.

והשאלה הראשונה היא לשם מה לנו מערכת הוראה. מה אנחנו רוצים ממנה. כל השאר נובע מהתשובה לשאלה הזאת, שאנסה לענות לה ברשימה הבאה.

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s