על החלטות המועצה – אין במה להתפאר

עוד רשימה קצרה –  ואחרונה –  על הישיבה האחרונה של מועצת מזכרת בתיה לפני כשבוע (8 בדצמבר), בנוסף לשתים הקודמות, על ההצלחה המדומה בטווח הקצר, ועל הכשלון האמיתי בטווח הארוך, של ראש המועצה בישיבה ההיא.

בינתיים גם ראש המועצה וגם אחד (לפחות) ממתחריו משתבחים בהחלטות שקיבלו. אין לזה הצדקה.

ראשית, בשתי החלטות, מינוי יועצת למעמד האשה ויועץ לענייני אזרחים וותיקים (ז"א זקנים), המינויים נעשו שלא כחוק. שני המינויים הם דרישות של חוקים ייעודיים, חוק האזרחים הוותיקים וחוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האשה). יפה שהמינויים נעשו, לא יפה ולא טוב שנעשו שלא לפי החוק שדרש את המינוי: היועצת לקידום מעמד האשה אמורה היתה להתמנות "בדרך של מכרז", והיועץ לאזרחים ותיקים אינו יכול להיות מנהלת השירותים החברתיים (שהתמנתה לתפקיד), מפני שהיא נמצאת בניגוד עניינים ביחס לאזרחים הוותיקים, ומפני שהיא אמורה לתת הוראות בענייני אזרחים וותיקים, בין השאר, מה שאסור ליועץ. במסמכים הנלווים להזמנה לדיון, חברי המועצה לא קיבלו את מלוא המידע על דרישות החוק, והם עצמם לא ביררו אותן. היועץ המשפטי, שאמור היה לדעת ולחוות את דעתו, ישב שם ושתק. ראש המועצה והיועץ המשפטי גם הטעו את חברי המועצה לגבי אפשרותם להעמיד להצבעה החלטות משלהם, ומנעו מהם לממש את זכותם (השאלה התעוררה בדיון במינויים האלה).

שנית, בהחלטה על מימון מחשבי לוח ("טבלטים") לתלמידים, איש לא העלה את שיקולי הקרינה כנגד שיקולי התועלת הלימודית. הקרינה מקשר ה- WiFi של המחשבים היא בעיה ידועה מההיבט הבריאותי. ישנן הנחיות של משרד החינוך (בחוזר מנכ"ל), וגם דיברו על כך בתקשורת. מנהלת מח' החינוך צריכה היתה, לדעתי, לדעת זאת, להזכיר את העניין ולהציג נתונים שיראו שרמת הקרינה נמוכה מספיק. אבל היא לא עשתה. היא אמורה היתה גם לדעת שקיימת מחלוקת על תועלת מחשבי הלוח ללימוד בביה"ס (מידע רב על כך נמצא ברשת), ולהסביר זאת, וכי מדובר בפרוייקט נסיוני. אם חברי המועצה היו מתכוננים לדיון, הם היו יודעים כל זאת. דיון סביר היה שוקל את טובת התלמידים – נזק אפשרי כנגד תועלת שנוי במחלוקת. אינני יודע מה היתה ההחלטה לו היה דיון, אבל אלה לא מסרו את המידע, אלה לא התכוננו, ודיון אמיתי לא התקיים.

היו נושאים בעייתיים נוספים, אבל אסתפק באילו.

אז אלה לא מסרו את מלוא המידע, אלה לא חקרו ולא התכוננו, והתוצאה היתה שהיתה ישיבה והיה דיון, אבל הדיון לא היה אמיתי מפני שלא הגיע לבירור אמיתי של הנושא. כאילו דיון. דוגמה נוספת לתרבות הכאילו.

אבל אלה רק הנושאים הקטנים. בריאות התלמידים, רווחת הזקנים, את מי זה מעניין? השאלה הגדולה היא שאלת השימוש בכספי קרנות המועצה, אלו הכספים שמקורם בהיטלי השבחה ואגרות פיתוח, וזה מקורם של כל התקציבים שעמדו לאישור בישיבה. מקורם של הכספים האלו עומד להתייבש, כאשר מזכרת בתיה מתקרבת לניצול מלוא שטח הבניה שלה. מה ההיקף הכולל של הקרנות, לאיזה מטרות לייעד אותן ולאיזה מטרות לא להשתמש בהן, אלה השאלות שראש המועצה לא העלה, ושחברי המועצה צריכים היו לשאול ולדון בהן, ולא שאלו ולא דנו.



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s