הפארסה של הישיבה הראשונה והחגיגית

ביום שני האחרון, 25 בנובמבר, נערכה הישיבה הראשונה והחגיגית של המועצה המקומית שלנו, של מזכרת-בתיה, בהרכבה החדש לאחר הבחירות. היה קהל רב, בוודאי ללא השוואה לאחד או שנים שבאים לשמוע סתם ישיבה שגרתית, וגם זה לא בכל ישיבה. גם אני נכנסתי לזמן קצר, הופתעתי לראות את החברים לשעבר, חברי המועצה היוצאת, יושבים ליד השולחן (זה נראה לי לא תקין), ושמעתי מעט מהנאומים הסכריניים המשמימים שנושאים בישיבות ראשונות כאלה, אשר הדוברים בהם משבחים את עצמם ואת עמיתיהם שבחי חינם. אם לא הייתי יודע שאני במזכרת בתיה, הייתי חושב שהגעתי לאיזו אוטופיה. שערתי שגם בנושא המעשי היחיד שהיה על סדר היום, קביעת מועד לישיבות הרגילות, "מן המניין", לא יכול להיות שום דבר מעניין. טעיתי.

וזה מה שהתרחש: לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

פרפורים של סוף העריצות

דברים מוזרים קורים במזכרת בתיה, בעקבות הבחירות המקומיות. ראש המועצה הישן נתקל במציאות חדשה.

ראש המועצה הקודם, מאיר דהן, זכה פעם נוספת בראשות המועצה, אבל איבד את הרוב שהיה לו במועצה הנבחרת עצמה. ברשימה קודמת, אמרתי כי הוא ייאלץ ליצור קואליציה כדי לקבל תמיכה של לפחות שני מושבים נוספים, אם הוא רוצה שהמועצה תתמוך בו בעקביות. נראה שעד עתה לא הצליח ליצור לעצמו קואליציה כזו.

במה שנראה כפעולת ייאוש, לקרוא את ההמשך »


מחוויות וועדת קלפי במזכרת בתיה (3)

האירוע השלישי שאספר עליו, הוא החמור ביותר, חמור באמת:
"מנהלת הבחירות" במזכרת בתיה (ממלאת התפקיד של "נציגת שר הפנים") עצרה את הבחירות בקלפי, ואיימה לסלק בכח את יו"ר וועדת הקלפי (אותי) מפני ששמר על החוק, וזאת כדי שמזכירת הוועדה תוכל לעבור על החוק. היא ניצלה את הכח שהיה בידה בפועל (שוטר שנשמע להוראותיה) כדי להשליט את שרירות ליבה ללא סמכות ובניגוד לחוק.

זה היה, לדעתי, הפגנה של אגו – אני אמרתי, אז אראה לך, וישראלי מאד – יש חוק, אבל רק לאחרים, לי מותר כי … . אבל השאלה כאן היא אם זה בתחום המותר, שנציג השלטון שהכוח בידיו (להבדיל מהסמכות) ישתמש בו ללא סמכות,  וכדי לעבור על החוק.

הוויכוח נסב על לקרוא את ההמשך »