בא להלל ונמצא מקלקל

אתמול (יום ב 18 בפברואר 2013) מצאנו בתיבות הדואר שלנו עלון של המועצה המקומית, הנושא שלוש כותרות, לא פחות. הצנועה והמובנת שבהן היתה "מערכת החינוך מזכרת בתיה", ואמנם לכאורה הוא אמור להיות דוח על מערכת ההוראה של מזכרת בתיה. חתומות עליו לא אחת אלא שתים – מנהלת מחלקת החינוך ו"מחזיקת תיק החינוך".

ההקדמה שהשתים חתומות עליה, שכותרתה הבלתי מתאימה בעליל היא "חינוך? מה הוא?", רק מהללת את "העשיה החינוכית המדהימה" של "כל העושים במלאכה" בהנחילם, בין השאר, "הכרות עם התרבות".

אבל אם לשפוט לפי טעויות הכתיב, התחביר המוזר שבגללו אפשר רק לנחש למה היתה הכוונה, והתרשימים שמשמעותם אינה ברורה, אז ההכרות עם תרבות הלשון, הכתיבה, ומסירת המידע, לא הגיעה אל החתומות. העלון הזה גרם לי לתהות איזו דמות ואיזו רמה יכולות להיות למערכת הוראה שמנהל אותה מישהו שכותב כך.

ובנוסף, שתי נקודות קטנות ומדאיגות עולות מתוך העלון הזה.

"ותודה אחרונה לראשונים – הילדים ובני הנוער המוכשרים …" הן כותבות. ומה עם הפחות מוכשרים, והבלתי מוכשרים? לא את כל הילדים ובני הנוער אפשר לראות כמוכשרים, ומערכת ההוראה חייבת לדאוג לבלתי מוכשרים, ולתמוך בהם לא פחות – ואולי יותר – מאשר במוכשרים.

"הוראת ביולוגיה בשילוב סמרטפונים בתיכון" מציין העלון ברשימה של "פרוייקטים ייחודיים". כאן ישנן שתי בעיות. האחת היא ההכנסה של הפעלת מכשירי-עזר טכנולוגיים במקום לימוד אמיתי. השניה היא הסתמכות על מכשיר עזר יקר – יקר לרכישה ויקר לשימוש – שרבים מהתלמידים אינם מחזיקים ואינם יכולים להרשות לעצמם להחזיק (וגם כלל לא ברור שכדאי לעודד את החזקתם בביה"ס).

הנטיה שהתגלתה כאן, להעדיף את המוכשרים ובעלי האמצעים הכלכליים, אין לה מקום במערכת הוראה ציבורית.

הערה לאחר ימים אחדים:

בקריאה חוזרת מצאתי, לבושתי, גם ברשימה זו שלי משפט שמשמעותו לא היתה ברורה. מובן שתקנתי אותו, אבל עדיין זה צריך ללמד מעט צניעות. טעויות יכולות לקרות, ואיש אינו חסין מהן.

להגנתי אומר, ראשית, כי מצאתי (בינתיים) רק טעות אחת (בעלון ישנן רבות); שנית, כי אינני מתיימר לנהל או להנחות את מערכת ההוראה של יישוב (כמו החתומות על העלון); ושלישית, כי יש הבדל בין עלון מודפס לבין בלוג – רשימה בבלוג אפשר לתקן בדיעבד, ובאופן כללי אין מצפים בו לרמת הקפדנות שמצפים לה בדוח לציבור.

---