עיר או מושבה

השאלה הזאת, אם מזכרת-בתיה היא עיר או מושבה, עלתה פעמים רבות בהקשרים ופורומים שונים.

המשמעות הנסתרת מאחורי השאלה היא
מושבה – טובה, עיר – רעה,
או
מושבה – חיים אידיליים, עיר – גיהינום של סבל,
ולכן
אם אתה אומר שמזכרת היא עיר – אתה רשע זדוני הרוצה רק להרע לנו,
אם אתה אומר שמזכרת היא מושבה – אתה אהוב נפשנו.

האם באמת זה כך?

שתי הערות על עניין זה:

1

ישנן מושבות של הדמיון, וישנן מושבות של המציאות.
ובמושבות של המציאות, היו המושבות של העבר, וישנן המושבות של ההווה.
דוגמאות למושבות של ההווה הן חדרה, פתח-תקווה, ראשון לציון, נס-ציונה, גדרה (מהרחוקות – במקום ובגודל – אל הקרובות אלינו) – ערים או כמעט ערים.
את המושבות של העבר אי אפשר לראות היום,
אבל אם מישהו רואה בדמיונו וילה ומכונית, הוא טועה מאד –
האמת היא של בתים קטנים ופשוטים (קשה לתאר היום עד כמה מזכרת-בתיה היתה עלובה אפילו בשנות ה- 60),
תנאי חיים קשים, ועבודה רבה לכולם, גם לילדים.
על מכונית פרטית אפילו לא חלמו.

המושבה של הדמיון מעולם לא היתה קיימת, ומה שלא היה קיים, אי אפשר לשחזר.

2

בין אם הדבר מוצא חן בעינינו ובין אם לא, השאלה מה היא מזכרת-בתיה כבר הוכרעה.
המציאות וראשי היישוב החליטו זאת עבורינו:
היא לא מושבה (אלא במובן של פתח תקווה וגדרה).
והיא לא עיר (אפילו במובן של ראשון וחדרה).
היא עיירה מתוכננת באופן רע.
מין יישוב שגדל בכיוון להיות עיר, אבל במידת הבנה תכנונית של כפר, טלאי על טלאי בלי תכנון כולל או תמונה כללית.

מי שמכריז כי מזכרת-בתיה היא מושבה ותשאר מושבה, מנותק מהמציאות ומעמיק את האסון התכנוני.

---