עיריית רחובות מתעללת בחונים – סוף המעשה

זה רק סוף מעשה דוח החניה שקיבלתי, לא סוף ההתעללות. זו תמשך כמו עד עתה.

לפני שבוע קיבלתי תשובה לפנייתי אל היועצת המשפטית של העיריה. לא לפני ששלחתי אליה תזכורת כי "חלפו ארבעים וחמשת הימים שבהם עובד ציבור הגון ושומר חוק אמור לענות לפניה", ולא ישירות ממנה. סמיכות הזמנים בין התזכורת לתשובה מלמדת כי התזכורת שלי הביאה את היועצת המשפטית של העיריה "לעודד" את התובעת העירונית באגף התנועה, החתומה על התשובה, למהר ולענות. והמענה הזה כלל לא מכתב אחד אלא שניים.

מכתב אחד היה קצר, והיה בו רק משפט אחד: "לאחר בדיקת תוכן פנייתך הוחלט לבטל את דוח החניה".  ברור כי יש למכתבים האלה תבנית קבועה, כי אחרי המשפט הזה נשארה המילה "הערות:" תלויה באוויר, בלי שום הערה. התואר המרשים של החתומה על המכתב – "עו"ד, נציגת היועץ המשפטי לממשלה, תובעת עירונית – אגף תנועה שילוט ופיקוח" – היה ארוך מכל תוכן המכתב.

ובכן הם הצליחו לבטל את הדוח בלי מספר הזהות שלי (שדרשו ולא קיבלו)!

המכתב השני היה ארוך יותר, ותואר הכותבת – אותה כותבת – היה קצר יותר (רק "עו"ד, אגף …"). הוא נועד לעשות רושם של תשובה למכתבי אל היועצת המשפטית, אבל באמת לא ענה לשום דבר, מחוץ לעניין ביטול הדוח.

זו דוגמה מצויינת למכתב-תשובה ביורוקרטי: מרוב הבקשות והטענות שהיה אמור לענות להן הוא מתעלם, והתשובה לאלה שכאילו עונה להן, מופרכת לחלוטין. לא פנינה, אבל בהחלט היה לו מקום מכובד במוזיאון הביורוקרטיה.

הנה עניין מספר הזהות שלי, שדרשו בתוקף לפני שיקבלו, ברוב טובם, את הבקשה לבטל את דוח החניה. זה כלל לא נדרש בהוראות הערעור שעל דוח החניה, וגם איננו דרוש באופן ענייני. העובדה שהצליחו לבטל את הדוח בלי המספר, מוכיחה זאת. המכתב "הסביר" את הדרישה כך:

"ערעורך … נקלט … ובו ביום נשלח למענך מכתב ביניים לפיו נתבקשת להמציא את מספר תעודת הזהות שלך לצורך הלבשת הפרטים במערכת, ומשלא הומצאו הנתונים המבוקשים לא נידון ערעורך."

מכתב הביניים הוא המכתב שאיתו החזירו לי את מכתבי, זה שדרש לבטל את הדוח. אין כאן מילה על ההחזרה המוזרה. כאילו ענו לתלונתי על החזרת המכתב, אבל התעלמו מאי-התקינות – ומהמיותרות – של ההחזרה.
באיזה לבוש מלבישים במערכת את הפרטים, ובמה עוזר לזה מספר הזהות, אין לי מושג. האם הפרטים הם בובה שצריך להלביש? וגם אז היקף המותנים היה מספר מועיל יותר. הקטע כשלעצמו חסר כל מובן ורק מנפח את המשפט. מה שהוא אומר לי הוא שגם לכותבת אין שמץ של מושג מה עושה "המערכת", ולמה. לפעמים גם משפטים חסרי מובן אומרים משהו.
ולבסוף, הקטע האחרון, "משלא הומצאו הנתונים המבוקשים לא נידון ערעורך", מופרך לגמרי – הרי ביטול הדוח, שנמסר לי באותו מכתב עצמו, מעיד כי ערעורי נידון גם נידון בלי הנתון זה.

הקטע האחרון הזה מעניין במיוחד. על פני השטח, הסתירה הפנימית במכתב מראה שמשהו פגום בהגיון של כותבת המכתב, האמורה להיות עו"ד. שהשכל שלה דפוק, אם אתבטא באופן בוטה. אבל עלתה בדעתי השערה אחרת, שההגיון שלה תקין, והיא רואה ומבינה את המופרכות הלוגית של הקטע, אבל לא איכפת לה, או גרוע מזה – היא משתעשעת, בציניות מוחלטת, בתשובות מופרכות. למה לא? היא יכולה! ואל תדאגו – התרבות הביורוקרטית תתמוך בה. עוד התעללות בפונים.

כך או כך, נראה שהם מתכוונים להמשיך בנוהג הפסול של החזרת מכתבים ודרישת מספרי זהות.

על הפגם בתכנות מכונות כרטיסי החניה ובהוראות שעליהן, המכתב אומר "עקב תקלה במדחן הודפס כרטיס חניה שגוי". ההתעלמות מזה שזה פגם קבוע, ולא תקלה מקרית במכונה מסויימת, מעידה שאין בכוונתם לשנות את המכשירים. ואמנם, ביום חמישי האחרון, כששוב חניתי שם, לא היה שום שינוי במכשירים (הפעם לחצתי על הכפתור הצהוב השני מימין).

בקיצור, לא יתקנו שום דבר, וימשיכו להתעלל.

ולסיכום פרשת דוח החניה שלי – את הדוח ביטלו, זה ארך חודשיים ושבוע, נדרשו שלושה מכתבים שלי, ולא מסרתי מספר זהות. להערכתי, אם לא הייתי פונה אל היועצת המשפטית של העיריה, עו"ד מיכל דגן, במקום לאגף התנועה, זה היה נמשך יותר ומייגע יותר.

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s