חסמים ומפגעים במרחב הציבורי – עדכון

סיפרתי כאן בעבר על חסמים ומפגעים ברחובות מזכרת-בתיה. הנה עדכון קצר ומאוחר (הייתי עסוק בעניינים אחרים):

הגרוטאות במדרכה
מי שערם את הערימה שהראיתי, המשיך לפנות את הגרוטאות מביתו אל המדרכה גם בימים הבאים (שימו-נא לב לפח האשפה העומד בגאווה על המדרכה באמצע הערימה):

אחרי ימים ספורים עברה משאית פינוי הגזם ופינתה את המדרכה.
לכאורה הסוף טוב. לדעתי, לא כל כך.
ראשית, הגרוטאות מזהמות את הגזם, ואז, במקום לשמש ליצירת קומפוסט, צריך לפנות את הגרוטאות האלה, יחד עם כל הגזם שנאסף באותה נסיעה, לאתר פינוי אשפה. לא כל כך סביבתי.
ושנית, כולנו משלמים על פינוי הגרוטאות הפרטיות האלה. פעם על האיסוף וההובלה, ופעם לאתר הפינוי.

הקיר המתפורר ועומד להתמוטט
ימים ספורים אחרי שהעליתי את הרשימה שסיפרה על הקיר, המועצה המקומית, או אולי המועצה לשימור אתרים או שתיהן, תמכו את הקיר בקורות:

הקיר ממשיך להתפורר – נפלו ממנו אבנים גדולות שפערו בו חורים (אפשר להבחין באבנים האלה על המדרכה), והמדרכה חסומה לגמרי, אבל לפחות אין סכנה לעוברים שם.

בשני הסוגים האחרים של המפגעים – פחי האשפה במדרכה והחניה הפרועה במדרכה – לא חל שינוי. זה כבר חלק מהתרבות המקומית שאיש אינו חושב לשנות:

בבית שממנו הוציאו את הגרוטאות שבתמונה למעלה, בנו את הגדר מחדש, אחרי הפינוי. אפשר היה לחשוב שבהזדמנות זו יכינו מפרץ קטן בגדר, מקום פרטי לפח האשפה הפרטי שלהם, אולי ליד שער הכניסה לחניה בחצר. שהמועצה המקומית תחייב אותם לעשות זאת. אז לא. על חניה פרטית הם לא וויתרו, אבל פח האשפה נשאר על המדרכה.

---