המועצה לשימור אתרים – ספקות לגבי תקינות הוועד המנהל

תמצית הרשימה: יו"ר הוועד המנהל של המועצה לשימור אתרים פסול, ככל הנראה מכתבה שהתפרסמה לאחרונה, מלכהן כחבר בוועד המנהל ומלשמש בתפקידו כיו"ר, ובבחירות האחרונות נבחר שלא כדין.

במרס השנה, לפני כחודשיים, התקיימו בחירות במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (עמותה רשומה), או בקיצור – המועצה לשימור אתרים. העמותה בחרה את מוסדותיה – הוועד המנהל, מועצת העמותה, וועדת הביקורת. ברשימה קודמת הטלתי ספק בנקיון הבחירות האלה. עכשיו הועלה ספק נוסף לגבי תקינות הוועד המנהל ומועצת העמותה.

העלה את הספק העיתונאי אלי אלון, בכתבה בעיתון הרשת "מגפון". הכתבה מספרת כי סעדיה מנדל, אדריכל, יו"ר המועצה לשימור אתרים (לשם הדיוק – יו"ר הוועד המנהל), הוא גם בעלים של משרד אדריכלות העוסק בשימור. יתר על כן, הוא, או משרדו, קיבלו תשלום עבור תכנון אנדרטה שהמועצה לשימור אתרים, זו שהוא מנהל כיו"ר, יזמה ודחפה את הקמתו. אם זה נכון, ישנו כאן ניגוד עניינים ברור בין תפקידו במועצה לשימור אתרים לבין עסקיו המקצועיים.

למי שמפקפק בנכונות העובדות, מוסיפה הכתבה כי סעדיה מנדל עצמו מודה כי "היועץ המשפטי של המועצה הסב תשומת ליבו לכך שלפי תקנון המועצה יש סעיף האוסר עליו, כבעל תפקיד במועצה, לעסוק בתכנון הפסל". בכך מתברר כי אמנם קיים כאן ניגוד עניינים אסור. כפי שאסביר מייד, היועץ המשפטי לא דייק במצב המשפטי, אשר לאמיתו של דבר חמור הרבה יותר מכפי שהציג אותו.

המועצה לשימור אתרים עצמה, בדף המספר על הפרוייקט באתרה ברשת, מאשרת את העובדות העיקריות, והן כי האנדרטה הוקמה ביוזמתה, וכי סעדיה מנדל הוא "מתכנן הפרוייקט".

עכשיו המצב ברור: העמותה שסעדיה מנדל יושב בראשה (כיו"ר הוועד המנהל וכיו"ר וועדת התכנון), "יזמה ודחפה" פרוייקט שאותו סעדיה מנדל, כ"אחראי על כל עבודות השימור במקווה ישראל", יקבל, כמובן בתשלום מלא. אני חושב שניגוד העניינים ב"יזימה ודחיפה" הזאת ברור לגמרי. הוא לא רק בלתי תקין, הוא בלתי חוקי.

חוק העמותות, שהמועצה לשימור אתרים כפופה לו כמו כל עמותה אחרת,  בא לאסור ניגוד עניינים כזה. אבל החוק לא הסתבך בהגדרה של ניגוד עניינים אסור. במקום זה הוא קובע מפורשות, באופו חד וברור:

        "לא יכהן כחבר הוועד … מי שנותן שירותים לעמותה בשכר שלא כחבר הוועד …".

לשון החוק אינה אוסרת על חבר וועד לתת שירותים לעמותה (זה, כמובן, משתמע ממנה, ונאמר במפורש בהוראות רשם העמותות לניהול תקין). היא אוסרת על מי שנותן שירותים לכהן כחבר וועד, על אחת כמה וכמה לכהן כיו"ר הוועד. מי שנותן שירות לעמותה, ומקבל על השירות הזה שכר (לא חשוב ממי), פסול מלכהן כחבר בוועד. אני חושב כי מרגע שנתן שירות כזה, הוא חדל להיות חבר וועד, ואסור לו להשתתף בפעולות הוועד כחבר בו. זה מה שהיועץ המשפטי צריך היה לומר. יש לציין כי תקנון העמותה מרחיב את האיסור גם לחברות במועצת העמותה. לדעתי גם הצגת מועמדותו בבחירות לוועד המנהל ולמועצת העמותה, במרס השנה, היתה פסולה, ולכן נבחר שלא כדין.

נכון מה שאמר היועץ המשפטי, לפי דברי סעדיה מנדל בכתבה, כי אסור היה לסעדיה מנדל לעסוק בתכנון הפסל. הוא טעה טעות קטנה בכך שייחס את האיסור על פי חוק רק לתקנון העמותה, וטעות גדולה בכך שלא אמר כי מאחר שכבר עסק בתכנון האנדרטה, אסור לו, לסעדיה מנדל, להמשיך לכהן כחבר הוועד המנהל וכיו"רו. היועץ המשפטי אמור לדעת כי הוא היועץ המשפטי של העמותה, לא פרקליטו של יושב הראש. יועצים משפטיים נוטים לשכוח את ההבחנה הזאת.

ועכשיו, אחרי שכל זה התברר מתוך הכתבה, נשאר לנו רק לחכות ולראות מה תעשה המועצה לשימור אתרים, עמותה שהיא "גוף דו-מהותי", לתיקון המצב. גוף דו- מהותי הוא ארגון שיש לו גם אופי ציבורי, ולכן חלים עליו כללים מחמירים יותר מאשר על סתם עמותה.

וביחד עם זה לשאול אם כל המאמצים שהוועד המנהל עשה, חלקם באופן בלתי תקין, כדי שלא יכנסו למוסדות המועצה חברים חדשים, שלא מ"אנשינו", לא נעשו אלא כדי שלא יתגלו מעשים בלתי תקינים נוספים שנעשו, כמו זה שראינו כאן.

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s