משבר במועצה לשימור אתרים (3) – נסיון ההשתלטות

ברשימה הקודמת סיפרתי איך הוועד המנהל של המועצה לשימור אתרים יצר משבר בעמותה. הבטחתי לפרט את השינויים שהוועד המנהל ניסה לעשות בתקנון העמותה ולנתח את משמעותם. בסיכום, משמעות מכלול השינויים האלה בתקנון היא השתלטות מוחלטת של הוועד המנהל על העמותה. למזלנו, רשם העמותות לא אישר את השינויים. אמנם הנימוק המיידי היה שהתקבלו באסיפה כללית שהוועד כינס שלא כדין, אבל הרשם הבהיר כי שינויים אלה מנוגדים לעקרונות של ניהול עמותה, ולא יוכל לאשר אותם גם בעתיד.

תחילה מלים אחדות על עמותות ותקנונים:

עמותה היא, בעיקרו של דבר ציבור אנשים שחברו ליצירת גוף משפטי (העמותה) להגשמת מטרות משותפות,
אבל בפועל מנהלים את העמותה, עבור ציבור החברים, "מוסדות העמותה" הנבחרים. במוסדות העמותה חייבים להיות וועד וגם וועדת ביקורת. במועצה לשימור אתרים קיימת גם מועצת העמותה. בעמותה גדולה, שיש לה פעילות רבה, תהיה בדרך כלל גם הנהלה ממונה. זה מעגל הניהול הפנימי.
את מוסדות העמותה בוחרים חברי העמותה באסיפה הכללית. האסיפה הכללית היא הסמכות העליונה של העמותה, והיא יכולה לדון ולהחליט בכל עניין – מדיניות העמותה ושינוי התקנון, לדוגמה. זה המעגל החיצוני של הניהול.
וכל זה חייב להעשות באופן תקין – על פי החוק ועל פי תקנון העמותה. סמכות מוסדות העמותה נובעת מכך שהם נבחרו בהליך תקין באסיפה כללית שהתכנסה ונוהלה כדין.

 תקנון של עמותה הוא מסמך בעל תוקף חוקי, המגדיר
    את המטרות של עמותה, ובכלל זה מה מותר ומה אסור לעמותה לעשות כדי להגשים את מטרותיה,
    ואיך מנהלים את העמותה.

פעולה תקינה לפי התקנון והחוק איננה מטרד ביורוקרטי שמפריעה לעניין העיקרי של עמותה, כאן ביצוע של שימור אתרים. פעולה תקינה היא מהות הקיום של גוף ציבורי. התקינות היא שנותנת לעמותה את הרשות והסמכות לפעול בשם הציבור או עבור הציבור.
ארגון הרוצה לקבל תרומות ותקציב ציבורי, לנהל רכוש ציבורי – כמו המועצה לשימור אתרים,
חייב להראות שהוא מנוהל באופן תקין – מבוקר ומסודר והגון וחוקי ומקצועי,
חייב להיות מנוהל באופן תקין – מבוקר ומסודר והגון וחוקי ומקצועי.

התקנון כיום

ולפני שאדון בשינויים, אסכם את אופן ניהול המועצה לשימור אתרים כיום, לפי התקנון שבתוקף, שהוועד המנהל רצה לשנות:
 
במעגל החיצוני
לכל חבר זכות להשתתף ולהצביע בבחירות ובאסיפה הכללית, ולהיות מועמד למוסדות העמותה (זה נכון לכל עמותה, ומממש את האופי הציבורי-דמוקרטי של סוג הארגון שנקרא עמותה).
 
במעגל הפנימי
את "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (עמותה רשומה)" מנהלים הוועד המנהל, המועצה, והמנכ"ל.
ב"משולש הניהול" הזה ישנו איזון נאות הנותן אפשרות לפיקוח ובקרה על ניהול העמותה:

הוועד המנהל ממונה על ניהול העמותה, אבל יכולתו לפעול בשרירות מוגבלת. מצד אחד, זרוע הניהול היומיומי שלו היא המנכ"ל, ומצד שני, הוועד אמור לפעול לפי המדיניות של המועצה, ולדווח לה.
 
את המנכ"ל ממנה (ומפטרת, בשעת הצורך) מועצת העמותה. את ההוראות הישירות למנכ"ל נותן הוועד.
מאחר שהמנכ"ל הוא המעורה בבעיות היומיומיות של הניהול יותר מכל אחד אחר, יכולים להתגלע חילוקי דעות בינו לבין הוועד. המנכ"ל יכול לעמוד על דעתו ולהתווכח עם הוועד המנהל, כי אם הוא צודק, יקבל גיבוי ותמיכה של המועצה. שניהם, הוועד והמנכ"ל, יכולים לפנות אל המועצה ולבקש שתקבע את מדיניות העמותה בעניין.
 
המועצה ממנה את המנכ"ל, מחליטה על מדיניות העמותה, ומפקחת על הוועד המנהל. כמוסד העליון, היא איננה מבצעת ואיננה מנהלת שום דבר באופן ישיר.

בפועל, המועצה היתה מנוטרלת כמעט לחלוטין. את הסיבות למצב זה, ואת מה שאפשר לעשות, אשאיר לרשימה אחרת.

השינויים שהוועד המנהל רצה

ועכשיו, לשינויים שהוועד המנהל רצה לעשות בתקנון (וכפי שכבר סיפרתי, רשם העמותות סרב לאשר אותם). תוכלו לראות גם את הצעת השינויים המקורית ולאמת את כל מה שאני אומר כאן (מסמך די גדול ולא קל). ומה שהוועד ניסה לשנות, הוא את אופן הניהול של העמותה, גם במעגל הפנימי, וגם בחיצוני:
 
ראשית, במעגל הפנימי, ביטלו את המועצה.
את חובת הוועד לתת דוחות עבודה ודוחות תקציביים רבעוניים פשוט ביטלו.
את חובת וועדת הביקורת לקבל תוכנית ביקורת, גם כן ביטלו.
את קביעת מדיניות העמותה ואישור התקציב העבירו לאסיפה הכללית (בגלל ריבוי המשתתפים, אסיפה כללית איננה יכולה לקיים דיון רציני, ולמעשה היא יכולה רק לאשר את מה שהוועד המנהל הביא בפניה).
את בחירת נשיא העמותה העבירו גם כן לאסיפה הכללית.
ואת בחירת המנכ"ל (ופיטוריו) העבירו לוועד המנהל.

המשמעות היא הכפפה מוחלטת של המנכ"ל לוועד, וביטול הבקרה על הוועד. באופן זה הוועד השתלט על המעגל הפנימי של ניהול המועצה.
 
אבל הוועד לא הסתפק בזה. השינויים משליטים את הוועד המנהל גם על המעגל החיצוני של הניהול.
והם עושים זאת כך:
 
ראשית, השינויים משליטים את הוועד על קבלת חברים ועל הוצאתם מהעמותה. הוועד (או וועדת משנה שלו) יוכל לסרב לקבל חבר ללא נימוק, והוא יוכל לסלק אותו. החבר יכול, אמנם, לערער, אבל שוב לפני הוועד המנהל.
יתר על כן – המבקש להתקבל כחבר צריך להתחייב לקיים את החלטות הוועד המנהל, ואי קיום החלטה כלשהי של הוועד היא סיבה להוצאה מהעמותה. זה לגבי חברות אישית. הוועד המנהל יוכל להחליט גם על קבלת ארגון כחבר (לכלל הארגונים החברים יהיו שני נציגים בוועד המנהל בנוסף לחברי הוועד שנבחרו באסיפה הכללית).
 
שנית, השינויים משליטים את הוועד המנהל על זכות הבחירה של החברים. לחבר תהיה זכות בחירה, או זכות להיות מועמד להבחר, רק אחרי שלוש שנות חברות בעמותה. אבל הוועד יהיה רשאי לוותר לחבר על חובת הוותק הזה.
במילים אחרות: סתם חבר – יחכה שלוש שנים, חבר של הוועד – יוכל לבחור מייד.
פרט נוסף, זדוני במיוחד: החברות פוקעת באופן אוטומטי בסוף שנת-לוח, אם אין מחדשים אותה לפני סוף השנה. כל מי של הקפיד לחדש את חברותו מראש – ומי זוכר לעשות זאת? – יאבד את הוותק שצבר קודם, ואיתו את זכות הבחירה והמועמדות. אבל הוועד יוכל להעניק זכויות אלה למי שהוא ירצה.

שלישית, השינויים משליטים את הוועד במידה רבה על המועמדים בבחירות. לסתם חבר דרושות שלוש שנות וותק להיות מועמד (וכאמור, הוא יאבד את הוותק הזה אם לא יזכור לחדש את חברותו לפני תום השנה), אבל מועמדים של הוועד, שהוועד יהיה מעוניין בהם, יוכלו להכנס לעמותה ולהבחר מייד. באופן זה הוועד יוכל להכניס לרשימת המועמדים את כל מי שירצה.

ורביעית, השינויים משליטים את הוועד על תוצאות הבחירות. אחרי הבחירות, לחברי הוועד היוצא תהיה זכות קדימה בחברות בוועד החדש בלי קשר למספר הקולות שקיבלו. גם אם מועמדים אחרים נבחרו בהרבה יותר קולות, תחילה יכנסו לוועד החדש מי שהיו חברים בוועד היוצא. חברים חדשים יכנסו לוועד החדש רק אחרי שמחצית מהמקומות בו יתמלאו בחברי הוועד היוצא.
שינוי זה מעניין מאד, ומשנה את המשמעות של כל השינויים שהוצעו. הבטחת ההמשכיות האישית של חלק מהוועד היוצא הופכת את נסיון ההשתלטות הזה מהשתלטות מוסדית – של הוועד המנהל כמוסד של העמותה – לנסיון השתלטות אישית של קבוצה מחברי הוועד המנהל. גם שינויים אחרים יכולים לתרום לכך, אבל כאן זה כבר גלוי וברור.
 
המשמעות היא כי הוועד המנהל, וליתר דיוק – מיעוט בתוכו, משתלט גם על החברות, גם על הבוחרים, גם על הנבחרים, וגם על תוצאות הבחירות!
 
ולבסוף, הוועד רצה לקבע את השינויים ע"י דרישת רוב של שני שלישים לשינוי נוסף של התקנון, רוב שהרבה יותר קשה להשיג מהרוב הרגיל שהיה דרוש כדי לקבל את השינויים האלו.

בכל השינויים האלו, הוועד ניסה לקחת לעצמו את השליטה בעמותה על חשבון זכויות החברים, ועל חשבון יכולתם להשתתף בפיקוח על ניהול העמותה ולהשתתף בהכוונת התנהלותה ופעילותה. בכך פועל הוועד נגד חברי העמותה, ולכן כיניתי את נסיון ההשתלטות הזה כהשתלטות עויינת.

היו עוד שינויים מספר, שאינני מזכיר כאן מאחר שאינם חשובים בהקשר של השתלטות הוועד המנהל. תוכלו לראות אותם בהצעה המקורית.

מה קרה באסיפה הכללית

באסיפה הכללית שהתכנסה (שלא כדין, על פי קביעת בית המשפט) ב- 5 במרס 2010, ובה לא כל המעוניינים קיבלו את רשות הדיבור (אני, לדוגמה – ולא הייתי היחיד – במכוון לא קיבלתי), היתה הצבעה על השינויים המוצעים בתקנון. למרות הדיון הבלתי מספיק, האסיפה הכניסה ארבעה שינויים בסעיפים מסויימים של השינויים: לוועדת המשנה לקבלת חברים, של הוועד המנהל, צורפו שני נציגים של האסיפה הכללית; וועדת המשנה לקבלת חברים חוייבה לנמק סרוב לקבל חבר; משך הוותק לזכות הצבעה ומועמדות קוצר לשנתיים; וההחלטה על קבלת ארגונים חברים הועברה מהוועד המנהל אל האסיפה הכללית. זה שיפור מסויים, אבל לא מספיק למניעת ההשתלטות של הוועד המנהל. לאחר זאת היתה הצבעה על כלל תיקוני התקנון. "בעד – רב הנוכחים" אומר הפרוטוקול, לא ברור על סמך מה. לא ספרו את המצביעים.

מה פסק רשם העמותות

תקנון עמותה, או שינויים בו, מקבלים תוקף רק אחרי אישור רשם העמותות. לכן מעניין לדעת מה אמר הרשם על תוכן השינויים (כפי שכתבתי למעלה, הוא הוא סרב לאשר את השינויים מסיבה אחרת). הנה דבריו הנוגעים לשינויים שפרטתי כאן, בהשמטת מספרי הסעיפים. זה קטע ממסמך גדול יותר, מאוקטובר 2011, העוסק בשאלות נוספות.

"יחד עם זאת, יבקש רשם העמותות לציין כבר עתה, כי לא יוכל לאשר חלק מהשינויים בתקנון שהוגש לאישורו בעקבות האסיפה הכללית מיום 5.3.10, זאת גם אם יאושרו בשנית על ידי אסיפה כללית שתתכנס כדין. …
"כך, בין היתר, לא ניתן יהיה לאשר את הסעיפים הבאים:
"… לא ניתן להתנות חברות בעמותה בהתחייבות לקיים את הוראות הוועד המנהל, זאת במיוחד בעמותה עם מאפיינים ברורים של גוף דו מהותי.
"… לא ניתן להגביל חברות בעמותה, ובמיוחד בעמותה דו מהותית, לשנה קלנדרית או לתקופה קצובה אחרת, ובכך להביא למצב בו האסיפה הכללית נבחרת למעשה מידי שנה בידי ועד העמותה.
"… לא ניתן להתנות את זכותו של חבר העמותה לבחור ולהיבחר לועד המנהל ולועדת הביקורת בתקופת חברות של שנתיים בעמותה. הדבר מרוקן במידה רבה מתוכן את החברות בעמותה.
"… לא ניתן לקבוע כי ששה מחברי הוועד היוצא יכהנו גם בוועד הנכנס. … לפיכך גובש נוהל לפיו תקופת כהונת ועד תוגבל ל 4 שנים. קביעה כי חלק מחברי הועד היוצא יכהנו גם בועד הנכנס הינה בניגוד לנוהל זה."

גם בקטע הקצר הזה של רשם העמותות, הוא אומר כי הוועד ניסה לקחת לעצמו שליטה רבה מהסביר, וזאת על חשבון זכויות החברים. בכך הוא מאשר, למעשה, אמנם בניסוח ובסגנון שונה, את המשמעות של נסיון שינוי התקנון על ידי הוועד, כפי שהצגתי אותה. הוא אומר בכך כי פעולת הוועד מנוגדת לניהול התקין של עמותות, וזה כשלעצמו כבר צריך להדאיג אותנו.

 סוף דבר

הנסיון הזה של הוועד המנהל לשנות את התקנון באופן בלתי סביר ובלתי הגון עלול להוביל את רשם העמותות לקביעה כי ניהול הועצה לשימור אתרים כעמותה אינו תקין, וזה עלול לסכן את יכולת העמותה לקבל תקציב ציבורי ולנהל רכוש ציבורי. כך הוועד המנהל הפך סכסוך מקומי מוגבל (שלא אכנס לדיון בו) לסכנה לעצם קיום העמותה, או לפחות ליכולתה למלא את מטרותיה.

אבל אם שינויי התקנון האלה היו מתקבלים ומאושרים, היו להם משמעויות נוספות, חשובות לא פחות – והרסניות. אקדיש להן את הרשימה הבאה.

עכשיו השאלה היא מה ירצה הוועד לעשות באסיפה הכללית הבאה, שכבר הודיעו כי נועדה ל- 16 במרס. האם יקיים רק בחירות, שעליהן כבר הודיעו, או יעשה נסיון נוסף להשתלט על העמותה בדרך של שינוי התקנון. נחכה ונראה.

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s