משבר במועצה לשימור אתרים (2)

ב- 2009 הצטרפתי כחבר לעמותה "המועצה לשימור אתרים" (אמשיך לקרוא לה כך בקיצור). עוד קודם התעניינתי באתרים היסטוריים בכלל, ובאלה של מזכרת בתיה בפרט. במיוחד עקבתי, וניסיתי להשפיע, על העבודות של המועצה לשימור אתרים במתחם של בית וחצר מזמן ייסוד המושבה עקרון (היא מזכרת בתיה, עיירת מגורי כיום) בעליה הראשונה – מתחם המכונה "קזרמת לוין". היתה לי השפעה מסויימת, אני חושב, אבל בסך הכל היא היתה קטנה מאד. המועצה לשימור אתרים עשתה שם לא מעט דברים בשרירות ובניגוד לכל כללי השימור, אפילו הכללים החשובים והבסיסיים ביותר (לא לדאוג – לא אשאיר את הדברים כאמירה סתמית. אפרט באחת הרשימות הבאות). הצטרפתי לעמותה כדי לנסות להשפיע עליה מבפנים לכיוון של שימור תקין וברמה הולמת.

בסוף 2009 הכריזה העמותה על בחירות למוסדות העמותה – המועצה והוועד המנהל. אני הצגתי את מועמדותי, וכך נעשיתי מעורב בהתרחשויות הבאות.

לקראת סוף 2009 נראה היה לחברי העמותה שהכל מוכן לבחירות. רשימת המועמדים הופצה, והבחירות נועדו להתקיים באסיפה כללית ב- 25 בדצמבר. אבל ארבעה ימים לפני תאריך האסיפה, היא נדחתה במפתיע ללא תאריך חדש, בנימוק של מצבו הבריאותי של המנכ"ל אז, יוסי פלדמן. אחר כך התברר שזה היה רק תירוץ.

מתחת לפני השטח, היתה מהומה בוועד המנהל. הדאיגו אותו 70 בוגרי הנוער העובד והלומד ("החטיבה הצעירה") שנרשמו או חידשו את חברותם בעמותה ביחד זמן קצר לפני התאריך הקובע לזכות בחירה, והגישו שלושה טפסי מועמדות ממש ביום האחרון. הוועד המנהל חשש שלצעירים האלה יהיה כח רב מדי להשפיע על ההחלטות, וראה בכך סכנה. בישיבה שנערכה בחיפזון ב- 16 בדצמבר, החליט הוועד המנהל לקיים את האסיפה הכללית במועדה, אבל לבטל את חברותם של 70 אלה. חמישה ימים בלבד אחר כך, אינני יודע מדוע, ביטלו את האסיפה. אולי הזמן לא הספיק לביטול החברות, או אולי עלה הרעיון של שינוי התקנון.

ב- 16 בפברואר 2010 נשלחו הזמנות לאסיפה כללית חדשה, במקום זו שנדחתה. תאריכה נקבע ל- 5 במרס. על סדר היום של האסיפה החדשה כבר לא היו בחירות. סדר היום כלל, במקום זה, את תיקון תקנון העמותה. הצעת התיקונים עצמה לא צורפה להזמנה. ההזמנה הבטיחה שאפשר יהיה לראות אותה באתר המועצה ברשת 10 ימים לפני האסיפה. בפועל אפשר היה לראות אותה רק שמונה ימים לפני האסיפה, ודרוש היה מאמץ כדי לקרוא את התקנון והתיקונים, כי האותיות לא היו כל כך ברורות. אי אפשר היה להעתיק את הטקסט כטקסט.

אבל כשהתאמצתי מעט וקראתי את הצעת השינויים, התברר לי כי לפיהם לא אוכל להבחר, ואפילו לא לבחור. לשם כך  עומד היה להידרש וותק של שלוש שנים בעמותה, שלא היה לי. לא רק אני לא הייתי יכול להבחר ולבחור. לשליש המועמדים לא היה וותק מספיק.  בנוסף, ביטלו את מועצת העמותה, כך שהיה מוקד השפעה אחד פחות להבחר אליו. במילים אחרות – הוועד המנהל שינה את כללי הבחירות באמצע הליך הבחירות – מעשה שלא יעשה.

בנוסף לכך, רבים מהשינויים שהוצעו נראו ממש בלתי סבירים (מאוחר יותר קבע רשם העמותות כי השינויים אמנם בלתי סבירים ובלתי קבילים, ולא יאשר אותם). למכלול השינויים ביחד היתה משמעות אחת, אם היה מתקבל – השתלטות מוחלטת של הוועד המנהל על העמותה. לדעתי אפשר לומר השתלטות עויינת, כי היא היתה מכוונת נגד ציבור חברי העמותה. ברשימה הבאה אפרט יותר את השינויים ואנתח את משמעותם.

נראה שאת השינויים האלה יזמה והכינה חבורה מצומצמת מאד. היא כללה בוודאות את יו"ר הוועד המנהל, מנכ"ל העמותה והיועץ המשפטי, וכנראה את נשיא העמותה. אינני יודע מי עוד, אבל ההצעה נידונה ונעשו בה התאמות מסויימות ב- 14 בפברואר, בישיבה של הוועד המנהל שהשתתפו בה 13 מחברי הוועד המנהל (כמעט כולם), היועץ המשפטי וארבעה מהמנהלים של העמותה – פורום רחב למדי. הם דנו בפרטי השינויים, לא במכלול, אבל יוסי פלדמן הסביר את הטעם לשינוי התקנון: "להבטיח עד כמה שאפשר כי לא תהיה פעילות הנוגדת את זרם החשיבה של המועצה ומטרותיה". יומיים אחר כך נשלחו ההזמנות לאסיפה הכללית.

בתגובה שלחתי מכתב אל נשיא העמותה, אל יו"ר הוועד המנהל, ואל וועדת הבחירות: "אל תשנו את הכללים באמצע הליכי הבחירות … דרוש דיון … השינויים המוצעים בתקנון מרחיקי לכת … הם משנים את מהות העמותה …". לא קבלתי תשובה, ומובן שלא שונה דבר. בכניסה לאסיפה הכללית חילקו צעירים מ"החטיבה הצעירה" גליון ובו "קריאה דחופה … רפורמה מרחיקת לכת … עיבוי מסיבי של סמכויות הוועד המנהל כגורם מחליט יחיד … סעיפים לא חוקיים … לדחות את ההצבעה … ישיבת הסבר על השינויים בתקנון …".

התברר כי הוועד המנהל, במכתב שנשלח ב- 19 בינואר, ביטל את החברות בעמותה של אותם 70 החברים השייכים למשמרת הצעירה, או קבוצת הנוער העובד והלומד. יחד עם זאת התבטלה, כמובן, יכולתם לבחור ולהבחר למוסדות העמותה.

שלושה מהקבוצה הזאת פנו אל בית המשפט. הם ביקשו צו מניעה נגד סילוקם מהעמותה ומהאסיפה הכללית שלא כדין, וקיבלו אותו. הדיון בבית המשפט ימשך אחר כך כמעט שנתיים. בינתיים, השלושה השתתפו באסיפה הכללית תחת צו זה. האחרים לא.

האסיפה הכללית הזאת התקיימה כמתוכנן  ב- 5 במרס.  יוסי פלדמן, שהחלים כבר, הסביר בה את דחיית האסיפה הכללית, ואת שינוי התקנון, בצורך להתגונן מפני "נסיון השתלטות" על העמותה מצד החטיבה הצעירה. היועץ המשפטי הציג את השינויים פרט אחר פרט, בלי שיהיה כל דיון במשמעותם הכוללת. גם לא כל המעוניינים קיבלו את רשות הדיבור. אח"כ הצביעה האסיפה בעד השינויים המוצעים בתקנון, בתיקונים קלים בלבד. מספר נקודות נראו לנוכחים באסיפה, שאחדים מהם כן הצליחו לדבר, מופרזות מאד, והן מותנו (לדוגמה, האסיפה קיצרה את הוותק הדרוש להיבחרות ולבחירה משלוש שנים לשנתיים. גם זה בלתי סביר, לדעת רשם העמותות).

בעקבות האסיפה, החטיבה הצעירה ביקשה מבית המשפט להרחיב את הצו הקודם ל- 64 נוספים מחברי קבוצתם, והשופט אמנם הרחיב את הצו כבקשתם. בנוסף הם ביקשו למנוע את אישור השינויים בתקנון. לגמרי בנפרד פניתי אני אל רשם העמותות וביקשתי ממנו שלא לאשר את השינויים. אבל יוסי פלדמן כלל לא מיהר למסור את פרוטוקול האסיפה לרשם העמותות לאישור, גם לא היה מוכן למסור אותו לעיוני. הפרוטוקול, שכלל את תוצאות ההצבעה על השינויים בתקנון, אמור היה להמסר לרשם תוך שבועיים, ולהיות פתוח לעיונו של כל חבר עמותה.

הפרוטוקול נמסר לרשם רק אחרי שהוועד המנהל ומועצת העמותה ביחד החליפו, באוקטבר 2010, את מנכ"ל העמותה, ומינו לתפקיד את עמרי שלמון, במקומו של יוסי פלדמן. רק אז זכיתי גם אני לעיין בתקנון (ולא מצאתי בו שום דבר שיכולתי לראות בו הצדקה להסתרתו). ב- 5 במאי 2011 הודיע רשם העמותות כי לא יאשר את שינוי התקנון. הוא נימק את החלטתו בהחלטת השופט לגבי הבקשה לצו המניעה. השופט קבע כי כאשר מנעו ממבקשי הצו הנוספים (אותם 64 אנשי החטיבה הצעירה) להשתתף באסיפה הכללית ובהצבעה, פגעו "פגיעה קשה בזכות יסוד של כל חבר בעמותה", וזה אומר כי האסיפה הכללית נעשתה שלא כדין. בשלב זה הרשם לא קבע דעה לגבי תוכן השינויים.

אחרי החלטה זו עשתה העמותה נסיון נוסף לקיים בחירות ולשנות את התקנון, והפעם את שני הדברים באסיפה כללית אחת. שוב הוכנה רשימת מועמדים, ושוב הוצגו שינויי התקנון באתר העמותה ברשת. הפעם הוצגו השינויים באופן ברור וקל לקריאה ולהעתקה, אבל תוכנם לא היה שונה בהרבה מתוכן השינויים הקודמים (השינוי הזה לא ביטל את מועצת העמותה). האסיפה נקבעה ל- 23 בספטמבר 2011, אבל לא התקיימה. יומיים לפני מועד האסיפה היא בוטלה. לבקשת חברי הנוער העובד והלומד (המשמרת הצעירה), השופט הוציא צו מניעה נגד קיום האסיפה.

וכאן הגענו אל ההתפתחויות האחרונות – בינתיים – במה שעמרי שלמון כינה "הסאגה הזאת".

הראשונה היא הודעה של רשם העמותות על עמדתו כלפי תוכן שינויי התקנון שהאסיפה הכללית הצביעה עליהם במרס 2010. הוא אומר באופן ברור כי "לא יוכל לאשר חלק מהשינויים בתקנון שהוגשו לאישורו … גם אם יאושרו בשנית ע"י אסיפה כללית שתתכנס כדין". למעשה הוא מקבל – ומרחיב – את עמדתי  ועמדת המשמרת הצעירה כלפי השינויים האלה. אפרט יותר ברשימה שתוקדש לתוכן השינויים.

ההתפתחות השניה היא פסק הדין בשאלת החברות בעמותה של המשמרת הצעירה. הוועד המנהל עצמו כבר וויתר, בשלב זה, על טענותיו כלפי חלק גדול מהם. פסק הדין, שניתן ב- 2 בינואר 2012, מאשר את חברותם של 28 מהם, ומאפשר לאחרים להצטרף לעמותה כחברים. בסיכום, פסק הדין קיבל את בקשת המשמרת הצעירה כנגד הוועד המנהל, וסיים את הפרשה הזאת.

מבחינת הבחירות למוסדות העמותה והתקנות, חזרנו לנקודה שהיינו בה לפני יותר משנתיים. לדברי עמרי שלמון, היו אלו שנתיים של "הליכים משפטיים המפריעים מאד לפעילות השוטפת, כרוכים בהוצאות כספיות גבוהות ופוגעים במלאכת השימור". והתברר כי כל זה היה מיותר. הוועד המנהל והנהלת העמותה לא השיגו דבר ממה שרצו והשלו את עצמם שיוכלו. סוף הפרשה הוא המעיד על כולה, ואומר באופן ברור כי מה שהוביל לה היה שיקול דעת מוטעה מצדם. לדעתי גם לא היתה סכנה אמיתית של השתלטות המשמרת הצעירה על העמותה.


One Comment on “משבר במועצה לשימור אתרים (2)”

  1. מתוך המערכת הגיב:

    אין לי אלא להצטרף לדברים הנכונים שכתבת כאן,
    יש להוסיף כי בשנת 2008 החליטו אנשי הנהלת המועצה לפרוש מן החברה להגנת הטבע, ללא יידוע חברי העמותה ואישורם לעניין ובכך הפכו עצמם 'בעלי הבית' של האתרים החשובים שהיו עד אז ברשות הציבור הישראלי.
    ומאז הפרידה, פועלים אנשי ההנהלה ללא לאות, לבסס את מעמדם, משכורותיהם ומשרותיהם.
    אנשי ההנהלה לא קיימו בחירות למוסדות העמותה שבע וחצי שנים (!) ומינו מנכ"ל חדש ללא מכרז, וועד איתור או אישור האסיפה.
    כל מי שנתקל בפעילות המבורכת של המועצה לשימור אתרים יודע כי יש כאן מאות פעילים חדורי אמונה. למצער, שהנהלת העמותה הופכת את המפעל הזה ל'חצר ביזנטית' של אנשי שררה.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s