הערה קטנה על ה"דו"ח לתושב" (4)

כאן אני מגיע לאחרונה בהערותי הקטנות על הדוח לתושב מזכרת בתיה, נובמבר 2011. באמת, אינני בטוח עד כמה ההערה הזאת קטנה – מדובר כאן, לפי הדוח, בהוצאה של כשניים וחצי מיליון ש"ח מכספי המועצה המקומית, ועוד שטח ציבורי של כשלושה דונמים, להכשרת מגרש חניה עבור שני הבניינים המסחריים בתחילת שד' בגין (הדוח לתושב ע' 12). הדוח עצמו מתאר זאת כפיתוח מגרש חניה "על שטח ציבורי",  "בסמוך לבית העלמין, במסגרת הקמת המרכז המסחרי החדש". אז אולי ההערה איננה כל כך קטנה.

"המרכז המסחרי החדש" כולל שני מבנים. המבנה האחד של שופרסל, שנגמר פחות או יותר וכבר פועלים בו עסקים אחדים (הגדולים הם שופרסל וסופרפארם), והשני של חב' הרסוף (שכבר פגשנו בה כאן), והוא עדיין בבניה. לבניינים כאלה חייבים להיות מקומות חניה מספיקים לבאים אליהם, וזאת בתחומי המגרש שלהם. אבל לשניהם אין אפילו מקום חניה אחד בתחומם. אז מהו "פתרון החניה" של הבניינים המסחריים האלה? נשארת רק אפשרות אחת – מגרש החניה הזה על השטח הציבורי.

ובאמת, הבקשה להיתר הבניה להכשרת מגרש החניה היתה כלולה בבקשה להיתר הבניה של הבניין המסחרי של השופרסל, ומגרש החניה הציבורי הזה הוא "פתרון החניה" המוצהר של בניין זה. מאחר שגם לבניין השני אין פתרון חניה אחר, אותו מגרש ציבורי הוא בהכרח גם פתרון החניה שלו. הבניינים ומגרש החניה מעורבים גם בשימוש. גדר הרחבה של בניין השופרסל נמשכת אל שטח מגרש החניה, וכביש הכניסה למגרש משד' בגין סלול בשטח שני הבניינים.

המגרש הציבורי הזה שהועמד לרשות שני הבניינים המסחריים האלה הוא שטח בבעלות המועצה המקומית, זאת אומרת שטח שלנו, של התושבים. שניים וחצי המיליון ש"ח שעלתה הכשרת השטח שלנו לחניה עבור הבניינים המסחריים האלה הוצאו מתקציב המועצה, לפי הדוח, זאת אומרת מכספינו, כספי התושבים. כל זה ניתן, למעשה, כמתנה לשני הבניינים המסחריים האלה. זה מה שהדוח לתושב אומר. אחד מהבניינים שייך לחברת הרסוף, חברה שאחדים מבעליה מקורבים לראש המועצה המקומית.

ועכשיו אני שואל שתי שאלות:

1. האם כמאה מקומות החניה שבמגרש (לפי הערכתי – לא ספרתי) מספיקים לשני בניינים מסחריים גדולים, ועוד "לתת מענה לבאי בית הקברות"?

2. וזו השאלה הגדולה יותר, למה צריכה היתה המועצה המקומית לתמוך בעסקים פרטיים, ועוד בסכומים כל כך גדולים?

הדוח לתושב איננו נותן תשובה לשאלות. אני חושב שמתבקשים כאן הסברים רציניים מצד דהן, ראש המועצה המקומית, ואולי גם חקירה מעמיקה.

ומה תעשה המועצה המקומית שלנו עכשיו, תשכור שם משרדים ותשלם דמי שכירות מופרזים?

במדד השחיתות הבינלאומי, ביתר דיוק – מדד תפיסת השחיתות, שהתפרסם לאחרונה, ישראל ירדה מהמקום ה-16 בסולם, בציון של 7.6, בשנת 2001, למקום ה-36 בציון של 5.8 השנה (2011). בסולם זה, יותר נמוך = יותר שחיתות.

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s