הערה קטנה על ה"דו"ח לתושב" (3)

אמשיך בהערותי הקטנות (יהיה מי שיאמר – קטנוניות), על ה"דו"ח לתושב נובמבר 2011" של המועצה המקומית מזכרת בתיה.

ברשימתי הקודמת הצבעתי על פרויקטים שהדוח הציג כהשגים, ואילו לאמיתו של דבר ביצועם עדיין לא התחיל. אבל האם כל מה שהדוח הציג כהישג ראוי להעשות?

לדעתי, לא. הנה מספר דברים אופנתיים, או סתם נשמעים, בלי לחשוב, כמשהו טוב, אבל מחשבה שניה מעמידה אותם, לדעתי, (לפחות) בסימן שאלה:

תוכנית התקשוב (ע' 4) – תועלתה שנויה במחלוקת, ואם תחליף התנסות ממשית בהתנסות וירטואלית – מה שקורה לעתים קרובות – ממש רעה. בכל מקרה, היא כנראה יקרה.
פיתוח מצויינות (ע' 5) – עוד סיסמה קליטה מעולם ההוראה (מי אינו רוצה שילדו יהיה "מצויין"?), אבל כנראה ריקה.
יום המעשים הטובים (ע' 4, 21) – ומה עם שאר ימי השנה?

שלושת הדברים האלה הם נסיונות נואשים של מערכת ההוראה (זו הקוראת לעצמה ביומרנות יתר "מערכת החינוך") לפתור את בעיותיה הקשות (קשות באמת), ולכן ראוי להתייחס אליהם בסלחנות. מאחר שאיש איננו יודע איך לפתור באמת את בעיות מערכת ההוראה, במיוחד בטווח הקצר, החשוב להורים שעכשיו יש להם ילדים בבית הספר ולנמצאים בשלטון החושבים על הבחירות הקרובות, הולכים אל רופאי אליל המפריחים סיסמאות ומכריזים כי ישנה להם תרופת קסם. המחשבה היא כי אם התרופה תפעל, מצויין, ואם לא, לפחות יראו כי השתדלנו ופעלנו והשקענו.

ספריה פתוחה ברח' רוטשילד (ע' 19) – בתנאים של מזכרת בתיה, שאין בה הרבה עוברים ושבים ברחוב, מוטב היה להשקיע את התקציב הזה, ועוד קצת, בהוספת ספרים לספריה הקיימת.
ציור קיר על חזית בית המועצה (ע' 19) – מגוחך. מוטב היה לשפץ את הצד האחורי העלוב של הבניין (לכו לראות).
פסל "אומנותי" (ע' 19) – על איזה מעשה אמנות אמיתי צריך להכריז שהוא "אמנותי"? זה קיטש חביב ומשעשע, אבל מה עושה שם הענן הוורוד הדבוק אליו כפטרייה (את השירים הכתובים עליו אפשר היה להציג אחרת)? ואם היצירה הזאת היא מעשה אמנות, היכן שם האמן? חיפשתי ולא מצאתי.

אני חושב שאלה נסיונות להכניס מעט מראית עין של אסתטיקה ותרבות גבוהה למרחב הציבורי של היישוב. זה רעיון חיובי כשלעצמו, אבל חשוב יותר היה להכניס סתם תרבות חיים לחיים ביישוב. מוטב היה, לדעתי, לטפל, לדוגמה, בתצוגת פחי האשפה בחלקים גדולים של היישוב, בצואת הכלבים בכל מקום, בתרבות חניית המכוניות, ובאסתטיקה של חזית החנויות ברח' רוטשילד פינת הגורן, כמעט מול הפסל "האומנותי". בית המועצה המקומית מסמל את המצב: מציג חזית תרבותית מקושטת, אבל הקישוט קצת מגוחך, וצידו האחורי ופנימו נראים אחרת (על הצד האחורי כבר המלצתי, ואני מציע להציץ גם לחדר האוכל של העובדים).

ואחרון אחרון אך לא חביב – סרטון "לצרכי הסברה", "מתנה" לתושב (ע' 19 והצד הפנימי של העטיפה) – "מתנה" על חשבוננו. ומי השחקן הראשי, היחיד, למעשה, מחוץ להמון סטטיסטים ודמויות חולפות, המופיע שוב ושוב בציון שמו ותפקידו? כן, ניחשתם. הפקת הסרטון עלתה "כ- 20,000 ש"ח", אבל לזה צריך להוסיף את עלות ההפצה, שאני מעריך בסכום גבוה מזה. הבחירות המקומיות בעוד שנתיים.

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s