מאהל המחאה במזכרת בתיה והרהורים נוספים

לפני חמישה ימים היו במאהל המחאה כאן חמישה-שישה אוהלים. היום לפנות ערב – תשעה.
כשעברתי לידו, מעטים היו במאהל. בערב, הבטיחו לי, יהיו יותר.
יש להם קשר גם למאהלים אחרים בסביבה, אמרו לי, לפחות למאהל ברחובות.

כבר תשעה אוהלים

לפי "התקשורת", נראה שעיקר הפעילות המחשבתית נעשית במאהלי תל אביב וירושלים.
כדאי שיחשבו היטב. נדמה לי שהממסד – הממשלה ופוליטיקאים אחרים, ואולי גם "אנשי תקשורת" – הצליחו להכניס את המוחים למלכודת.
מלכודת-מוות מחשבתית.
במקום לנסח אידיאולוגיה, בסיס רעיוני-השקפתי-פילוסופי למחאה, הם מתחילים לנסח דרישות ספציפיות.

וכשפורטים את הרעיון לפרוטות, אפשר להתחיל להתמקח עליהן פרוטה פרוטה.
ואני חושש שעוד מעט הם ימצאו את עצמם סופרים את הפרוטות, אבל באמת בלי כלום.
כמו העובדים הסוציאליים ורבים אחרים. גם הרופאים כמעט מצאו כך את עצמם.

ומי הם "ההם" המדברים בשם כולם?
מי בחר או מינה אותם? את מי הם מייצגים?
אני משער שמחוץ לכמה קבוצות מאורגנות, פחות או יותר, הם מינו את עצמם.
אז עד כמה יסכים אתם ציבור המוחים בשדרות?

מצד אחד מעניין יהיה לראות איך זה יתפתח,
ומצד שני המחאה הגיעה למצב מסוכן.
אולי ישתלטו עליה פוליטיקאים, ותיקים או חדשים מקרב המוחים,
אולי תתמסמס במצעד הפרוטות,
ורק אולי – וכך אני מקווה – תצליח ליצור זרם מחשבתי שישאר גם אחרי שהמאהל יתפזר.

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s